קוראים יקרים, אנו עומדים בפתחה של תקופה, בה כולנו מתחילים לדבר בשפה

קוראים יקרים, אנו עומדים בפתחה של תקופה, בה כולנו מתחילים לדבר בשפה חדשה: התקינה החשבונאית הבינלאומית.(IFRS) השפה היא כידוע אחת מאבני היסוד של התרבות, ואולי אף החשובה שבהן. השפה המשתנה מעצבת מחדש את התרבות המקצועית ואת הסביבה העסקית בה אנו פועלים ומהווה נדבך נוסף בהפיכתו של העולם לכפר גלובאלי. שינוים בכלל ושינוי שפה בפרט הם ללא ספק אתגר, אשר ההתמודדות עמו היא תמצית ההתפתחות והלמידה. השלכות השינוי העומד להתחולל הן מהותיות ומקיפות ביותר הן לציבור המדווחים והן לציבור המשתמשים. מדובר בתהליך רצוף הזדמנויות ואתגרים, מקצועיים וניהוליים. אנו ב- Deloitte בריטמן אלמגור נערכנו בכדי לסייע בידיכם בלימוד השפה החדשה, בהבנת משמעויותיה והשלכותיה ובניהול תהליך השינוי במעבר מהתקינה החשבונאית הישראלית לזו הבינלאומית. גיבשנו "מפת דרכים" להתמודדות עם ההיבטים החשבונאיים, הכלכליים והמיסויים, ועם שינוי בתהליכי עבודה ובמערכות מידע. מדובר בתהליך למידה מתמשך הרלוונטי למנהלים בחברות, מנהלי כספים, דירקטורים ושחקנים בשוק ההון ואנו מזמינים אתכם לצאת ביחד עימנו למסע המשותף. אנו מתכבדים להגיש לכם מדריך זה כצידה לדרך במסע המשותף בו תמצאו תמצית של עולם המושגים החדש ואת המענה שלנו לאתגר שלכם. בכבוד רב, אילן בירנפלד, שותף מנהל Deloitte בריטמן אלמגור החומר המתפרסם במדריך זה נועד למסירת מידע בלבד ואין לראות בו משום חוות דעת או ייעוץ מקצועי.

6 7 8 9 9 10 11 14 14 15 17 18 19 20 21 22 24 25 26 27 28 29 30 מבוא מהפיכת הדיווח הכספי בישראל מעמדם הבינלאומי של תקני IFRS יתרונות המעבר לדיווח לפי תקני IFRS האתגרים והמענה IFRS האתגר שלך IFRS המענה שלנו המשחק תאריכי תחילה של פרסומים אחרונים תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IFRS1 אימוץ לראשונה של תקני חשבונאות בינלאומיים IFRS2 תשלום מבוסס מניות IFRS3 צירופי עסקים IFRS4 חוזי ביטוח IFRS5 נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו IFRS6 חקר והערכה של משאבים מינרלים IFRS7 מכשירים פיננסים: גילויים IAS1 הצגת דוחות כספיים (עודכן ב- 2005 ) IAS2 מלאי (עודכן ב- 2003 ) IAS7 דוח תזרים מזומנים (עודכן ב- 1992 ) IAS8 מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות (עודכן ב- 2003 ) IAS10 אירועים לאחר תאריך המאזן (עודכן ב- 2003 ) IAS11 חוזי בניה (עודכן ב- 1993 ) IAS12 מסים על ההכנסה (עדכון 2000) IAS14 דיווח מגזרי (עדכון 1997)

31 33 35 36 38 39 40 41 42 43 45 46 46 47 48 50 51 52 54 55 57 60 61 63 70 IAS16 רכוש קבוע (רכוש, מפעלים וציוד) (עדכון 2003) IAS17 חכירות (עדכון 2003) IAS18 הכנסות (עדכון 1993) IAS19 הטבות לעובדים (עדכון 2004) IAS20 הטיפול החשבונאי במענקים ממשלתיים, וגילוי אודות סיוע ממשלתי IAS21 השפעות השינויים בשערי החליפין של מטבע חוץ (עדכון 2003) IAS23 עלויות אשראי IAS24 גילוי צדדים קשורים (עדכון 2003) IAS26 טיפול חשבונאי ודיווח של תכניות הטבה לפרישה IAS27 דוחות כספיים מאוחדים ונפרדים (עדכון 2003) IAS28 השקעות בחברות כלולות (עדכון 2003) IAS29 דיווח כספי בכלכלות היפראינפלציוניות IAS30 גילויים בדוחות פיננסים של בנקים ומוסדות דומים IAS31 זכויות במיזמים משותפים (עדכון 2003) IAS32 מכשירים פיננסים: גילוי והצגה (עדכון 2005) IAS33 רווח למניה (עדכון 2003) IAS34 דווח כספי לתקופות ביניים IAS35 ירידת ערך נכסים (עדכון 2004) IAS37 הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים IAS 38 נכסים בלתי מוחשיים (עדכון מ- 2004 ) IAS39 מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה (עדכון מ- 2005 ) IAS40 נדל"ן להשקעה (עדכון מ- 2004 ) IAS41 חקלאות פרויקטים שוטפים על סדר היום של ה- IASB צור קשר עם המומחים שלנו לתקני IFRS

- IFRS כללי המשחק החדשים מבוא מהפיכת הדיווח הכספי בישראל בתחילת שנת 2008 תיכנס לתוקף בישראל "מהפיכת הדיווח הכספי"- המעבר לדיווח לפי תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים,International Financial Reporting Standards) או בקיצור-.(IFRS עם כניסתם לתוקף של התקנים הבינלאומיים יתבטל תוקפם של כל התקנים והכללים החלים בישראל כיום (תקנים שפורסמו על ידי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, גילויי דעת שפורסמו על ידי לשכת רואי חשבון בישראל וכן כל ההבהרות, הפרשנויות, העמדות והנהגים המקובלים שמתייחסים לסביבת הדיווח הנוכחית) ולא ניתן יהיה להשתמש בהם יותר. המעבר לדיווח לפי תקני IFRS יהיה מכוח הוראות תקן מיוחד (מספר 29) שפורסם על ידי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות בסוף חודש יולי.2006 תקן זה יחיל את חובת המעבר - החל מהדוחות הכספיים לרבעון הראשון של שנת - 2008 על כל התאגידים הכפופים לחוק ניירות ערך ומחוייבים לדווח על פי תקנותיו (למעט תאגידים שעליהם חל הסדר "הרישום הכפול" ודוחותיהם הכספיים ערוכים שלא בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בישראל). כחלק מתהליך המעבר יחוייבו התאגידים האמורים גם לכלול בביאור לדוחותיהם הכספיים לשנת 2007 את נתוני המאזן לסוף אותה שנה לפי כללי ההכרה והמדידה של תקני.IFRS התקן יאפשר לתאגידים שיהיו מעוניינים בכך מעבר וולונטרי מוקדם יותר, החל מדוחות כספיים (רבעוניים או שנתיים) שיפורסמו אחרי 31 ביולי 2006. התקן האמור אינו מחיל חובת מעבר לדיווח לפי תקני IFRS על תאגידים שאינם כפופים לחוק ניירות ערך ומחוייבים לדווח על פי תקנותיו. עם זאת, התקן מאפשר גם לתאגידים כאלה שיהיו מעוניינים בכך לעבור לדיווח לפי תקני,IFRS החל מדוחות כספיים שיפורסמו אחרי 31 ביולי 2006. סמוך לכתיבת שורות אלו נודע כי במהלך שנת 2007 מיועד להתפרסם תקן IFRS חדש שיקבע כללים מיוחדים ומקוצרים לדיווח כספי של תאגידים קטנים ובינוניים אשר אינם רשומים למסחר בשוק הון כלשהו ואינם מוסדות פיננסיים. תחולתו הבינלאומית של התקן החדש מיועדת להיות משנת 2008 ואילך. סביר להניח שהתקן האמור יוחל משנת 2008 גם על אוכלוסיית התאגידים הקטנים והבינוניים בישראל (כפי שאוכלוסיה זו תוגדר). אם כך יהיה, סביר להניח שבמקביל יוחלו תקני IFRS המלאים גם על יתר התאגידים בישראל - אותם תאגידים אשר אינם כפופים לחוק ניירות ערך ומחוייבים לדווח על פי תקנותיו ואשר אינם בגדר תאגידים קטנים ובינוניים. בכך תושלם מהפיכת הדיווח הכספי בישראל. 6

מבוא מעמדם הבינלאומי של תקני IFRS שני תהליכים עיקריים דחפו והאיצו את התפתחותם ומעמדם של התקנים הבינלאומיים לדיווח כספי בעשור האחרון. התהליך הראשון הוא התעצמות תופעת "הכפר הגלובלי" עם נפילת חומות ברלין, פירוק ברית המועצות וחיבור כלכלת סין וכלכלות נוספות במזרח אסיה עם השוק העולמי. התהליך השני הוא התפתחותו של האיחוד האירופי כגוש כלכלי ומסחרי אחד. תהליכים אלה הגבירו מאד את הצורך (אשר זוהה כבר זמן רב קודם לכן) בדיווח כספי אמין ואיכותי שיהיה כפוף לכללים אחידים, ברורים ומובנים - דיווח שיהיה אבן יסוד למעבר מהיר ויעיל של מידע כספי איכותי בין גבולות ושווקים, לצורך ביצוע השקעות, רכישות, מיזוגים, מתן אשראי וקיום יחסי מסחר תקינים עם לקוחות וספקים מהותיים. בהתאם לחקיקה אירופית מרכזית שנחקקה בשנת 2002 עברו כל התאגידים הרשומים למסחר במדינות האיחוד האירופי לדיווח כספי לפי תקני IFRS מתחילת שנת 2005. באותה עת עברו לדיווח כספי לפי תקנים אלה גם כל התאגידים הרשומים למסחר באוסטרליה, ניו-זילנד, דרום אפריקה, הונג קונג וסינגפור. בשנת 2006 אמורים לעבור לדיווח לפי תקנים אלה גם התאגידים הרשומים למסחר ברוסיה. הצפי הוא כי בשנים הקרובות יעברו לדיווח לפי תקנים אלה גם כל התאגידים הרשומים למסחר במדינות כמו הודו, סין, יפן, טייוואן, קוריאה, ברזיל, ארגנטינה, קנדה ועוד. כיום ישנן בסך הכל כ- 75 מדינות שבהן נדרשים כל התאגידים הרשומים למסחר לדווח לפי תקני IFRS (כולל 25 מדינות האיחוד האירופי ועוד כ- 5 מדינות המועמדות להצטרף בעתיד לאיחוד). בנוסף לכך ישנן 23 מדינות המאפשרות לתאגידים הרשומים למסחר בהן לדווח לפי תקני.IFRS הצפי הוא כי תוך מספר שנים תהיינה כ- 100 מדינות שבהן יידרשו כל התאגידים הרשומים למסחר לדווח לפי תקני.IFRS 7

- IFRS כללי המשחק החדשים יתרונות המעבר לדיווח לפי תקני IFRS היתרונות העיקריים של המעבר לדיווח לפי תקני IFRS הינם: שיפור יכולת ההבנה והאמינות המיוחסת לדיווח הכספי של תאגידים ישראליים על ידי משקיעים, נותני אשראי, לקוחות, ספקים וגורמים אחרים מחו"ל. שיפור יכולת ההשוואה בין מידע כספי של תאגידים בארץ ובחו"ל. הקטנת הסיכון והעלות של השקעה בתאגידים ישראליים. שיפור התשואה והגדלת האטרקטיביות של השקעה בתאגידים ישראליים. תמיכה, הקלה ופישוט של זרימות הוניות בין שוק ההון הישראלי לבין שווקים בחו"ל. תמיכה והקלה על הרחבת עסקיהם של תאגידים ישראליים בחו"ל. הקלה ופישוט משמעותי של הנפקת תאגידים ישראליים בשווקי הון בחו"ל, תוך שימוש באותו דיווח כספי הנהוג בישראל. וגם להיפך - הקלה משמעותית על הנפקה או רישום למסחר בארץ של תאגיד שכבר הונפק בשוק הון בחו"ל. יצירת תנאי בסיס לחיבור פוטנציאלי בעתיד בין המסחר בשוק ההון הישראלי למסחר בשווקי הון מרכזיים בחו"ל (כגון הבורסה המרכזית של אירופה -.(Euronext 8

האתגרים והמענה ניהול הפרויקט התמודדות עם פרוייקט גדול ומורכב המשפיע על הארגון כולו. מרכיבי ליבה התמודדות עם תחומי התמחות רבים הדורשים מומחיות ונסיון. הון אנושי התמודדות עם ניהול השינוי בארגון והשפעתו על ההון האנושי. תהליכים התמודדות עם שליטה על תהליכי עבודה משתנים והשפעתם על נהלי העבודה. האתגרים והמענה מערכות מידע התמודדות עם התאמת מערכות המידע או הטמעת מערכות חדשות כמענה לשינויים. - IFRS האתגר שלך - IFRS המענה שלנו IFRS Conversion 9

- IFRS כללי המשחק החדשים המשחק כדי לשתף אתכם בכללי המשחק החדשים, אנו מצרפים לספר משחק מחשב המציג בפניכם את המענה שלנו לאתגר שלכם. להפעלה: 1. הכניסו את התקליטור למחשב (לא נחוצה כל תוכנה או התעסקות מיוחדת). 2. לחיצה על כפתור - MIX הטבלה המרכזית תתערבב (ככל שתמתינו המשחק יסתבך). 3. לחיצה על כפתור - START ניתן להזיז את הקוביות ימינה, שמאלה, למעלה ולמטה, בעזרת העכבר ולסדר את הטבלה המקורית..4 הצלחתם - תופיעה שקופית.WELL DONE 5. בהצלחה! 10

תאריכי תחילה של פרסומים אחרונים תאריכי תחילה של פרסומים אחרונים IFRS חדש או מעודכן תאריך תחילה* IFRS1 אימוץ לראשונה של תקני חשבונאות בינלאומיים דוחות כספיים ראשונים לפי IFRS לתקופה המתחילה ב- 1 בינואר 2004 או לאחר IFRS2 תשלום מבוסס מניות תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. IFRS3 צירופי עסקים צירופי עסקים אשר חוזיהם נחתמו ב- 31 במרס 2004 או לאחר מכן. IFRS4 חוזי ביטוח תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2005 (התיקון בנושא ערבות פיננסית בשנת 2005 נכנס לתוקף מ- 1 בינואר 2006) או לאחר מכן. IFRS5 נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. IFRS6 חקר והערכה של משאבים מינרלים (ותיקונים קשורים ל- IFRS1 ו- IAS16 ו- 18 ) תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2006 או לאחר מכן. * מומלץ יישום מוקדם יותר של כל התקנים הנ"ל. כאשר יש לשים לב לגבי מגבלות מסוימות מתוקף- IFRS3 והתיקונים ל- IAS36 ו- IAS38. 11

- IFRS כללי המשחק החדשים IFRS חדש או מעודכן תאריך תחילה* IFRS7 מכשירים פיננסים: גילויים. (ותיקון ל- IAS1 להוספת גילויים בקשר להון) תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2007 או לאחר מכן. תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן שינויי 2003-2004 ל- IAS,16,10,8,2,1 40,39,33,32,31,28,27,24,21,17 שינוי 2004 ל- IAS36 ו- 38 1 באפריל 2004 (או תאריך אימוץ מוקדם יותר של.(IFRS3 שינוי 2004 ל- IAS19 לגבי דיווח על רווחים והפסדים אקטואריים במסגרת ההון העצמי ודרישות גילוי מורחבות תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2006 או לאחר מכן. תיקון 2005 ל- IAS21 לגבי השקעה נטו בחברה זרה תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2006 או לאחר מכן. שינוי 2005 ל- IAS39 לגבי שווי הוגן של אופציות וערבויות תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2006 או לאחר מכן. 12

תאריכי תחילה של פרסומים אחרונים הבהרה חדשה IFRIC1 שינויים בהתחייבויות קיימות לפינוי ופירוק, שיקום והתחייבויות דומות IFRIC2 מניות חברים בישויות שיתופיות ומכשירים דומים IFRIC3 היתרי פליטת זיהום IFRIC4 קביעה האם הסדר כולל חכירה IFRIC5 זכויות בקרנות פינוי ופירוק, שיחזור ושיקום סביבתי - IFRIC6 התחייבויות הנובעות מהשתתפות בשוק מסוים -פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני IFRIC7 יישום גישת ההצגה מחדש על פי - IAS29 דיווח כספי בכלכלות היפראינפלציוניות תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בספטמבר 2004 או לאחר מכן תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. בוטל תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2006 או לאחר מכן. תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2006 או לאחר מכן. תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בדצמבר 2005 או לאחר מכן. תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 במרס 2006 או לאחר מכן. תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 במאי 2006 או לאחר מכן. תחולת IFRS2 IFRIC8 IFRIC9 בחינה מחודשת של נגזרים משובצים תאריך תחילה* תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 ביוני 2006 או לאחר מכן. 13

- IFRS כללי המשחק החדשים תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 בעמודים הבאים אנו מתמצתים את דרישות תקני הדיווח הכספי הבינלאומי (IFRS) שפורסמו עד 1 במרס 2006. סיכומים אלו מיועדים לספק מידע כללי, ואינם מהווים תחליף לקריאת התקנים במלואם. IFRS1 אימוץ לראשונה של תקני חשבונאות בינלאומיים תחילה דוחות כספיים הערוכים לראשונה לפי IFRS לתקופה המתחילה ב- 1 בינואר 2004 או לאחר מכן. מטרה קביעת הנהלים לעניין היישום לראשונה של IFRS כבסיס להכנת הדוחות הכספיים. תמצית הסקירה להלן רלוונטית לישות שמאמצת את תקני IFRS לראשונה בדוחות הכספיים השנתיים לשנה שנסתיימה ב- 31 בדצמבר 2008. בחירת המדיניות החשבונאית תבוצע על בסיס תקני ה- IFRS שבתוקף בתאריך 31 בדצמבר.2008 עריכת דוחות כספיים לכל הפחות לשנים 2008 ו- 2007, וביצוע התאמה למפרע של מאזן הפתיחה (לתחילת התקופה הראשונה עבורה מוצגים דוחות כספיים השוואתיים) באמצעות יישום ה- IFRS שבתוקף בתאריך 31 בדצמבר.2008 הבהרות אין היות ו- IAS1 דורש הצגת מספרי השוואה של שנה אחת לפחות, מאזן הפתיחה יהיה ל- 1 בינואר 2007, לכל המאוחר. במידה וישות, אשר מאמצת לראשונה את תקני החשבונאות הבינלאומיים ל- 31 בדצמבר 2008 מדווחת מידע כספי תמציתי (להבדיל מדוחות כספיים מלאים) על בסיס IFRS לתקופות שלפני 2007, בנוסף לדוחות הכספיים המלאים לשנים 2007 ו- 2008, אין זה משנה את העובדה כי מאזן הפתיחה לפי IFRS הינו ליום 1 בינואר.2007 14

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IFRS2 תשלום מבוסס מניות תחילה תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. מטרה לקבוע את הטיפול החשבונאי בעסקאות בהן ישות מקבלת/רוכשת סחורות או שירותים בתמורה ל: מכשירים הוניים של הישות, או; נטילת התחייבויות בסכומים המבוססים על המחיר של מניות הישות או מכשירים הוניים אחרים שלה. תמצית כל עסקאות התשלום מבוסס מניות יוכרו בדוחות הכספיים, תוך יישום בסיס מדידה של שוויין ההוגן. הוצאה תוכר, כאשר הסחורות או השירותים נצרכו. כללי ההכרה והמדידה זהים לחברות ציבוריות ולא ציבוריות. ככלל, עסקאות בהן סחורות או שירותים מתקבלים בתמורה למכשירים הוניים של הישות, נמדדות לפי שוויין ההוגן של הסחורות או השירותים שהתקבלו. רק במידה ולא ניתן למדוד את שווים ההוגן של הסחורות או שירותים באופן מהימן, אזי הם יימדדו, בעקיפין, בהתייחס לשווי ההוגן של המכשירים המוענקים. לגבי עסקאות עם עובדים ואחרים, המספקים שירותים דומים. הישות, נדרשת למדוד את השווי ההוגן של המכשירים ההוניים המוענקים. משום שבדרך כלל אין זה אפשרי לאמוד באופן מהימן את השווי ההוגן של השירותים שהתקבלו מהעובדים. בעסקאות אשר נמדדות בהתייחס לשווי ההוגן של המכשירים ההוניים המוענקים (לדוגמא, עסקאות עם עובדים), יימדד השווי ההוגן במועד ההענקה. בעסקאות אשר נמדדות בהתייחס לשווי ההוגן של הסחורות או שירותים, יימדד השווי ההוגן במועד קבלת הסחורות או השירותים. עבור סחורות או שירותים, הנמדדים בהתבסס על השווי ההוגן של המכשירים ההוניים המוענקים, IFRS2 קובע, כי בדרך כלל, תנאי ההבשלה, למעט תנאי שוק, לא נלקחים בחשבון באמידת השווי ההוגן של המניות או של האופציות למניות במועד המדידה (כפי שפורט לעיל). במקום זאת, תנאי הבשלה יובאו בחשבון על-ידי התאמת מספר המכשירים ההוניים הכלול במדידת סכום העסקה. בעקבות התאמה זו, הסכום שיוכר בגין סחורות או שירותים שהתקבלו תמורת המכשירים ההוניים המוענקים יתבסס על מספר המכשירים ההוניים, אשר הבשילו, בסופו של דבר. לגבי סחורות או שירותים הנמדדים בהתייחס לשווי ההוגן של המכשירים ההוניים המוענקים, 15

- IFRS כללי המשחק החדשים IFRS2 תשלום מבוסס מניות - המשך הבהרות בתחולת IFRS2 - IFRIC8 סכום העסקה יתבסס על מחירי שוק, אם הם זמינים, תוך הבאה בחשבון של התנאים לפיהם הוענקו מכשירים הוניים אלה. אם מחירי השוק אינם זמינים, שווי הוגן ייאמד תוך שימוש בטכניקת הערכה לאמידת המחיר של אותם מכשירים הוניים במועד המדידה שהיה נקבע בעסקה בתום לב בין מוכר מרצון לקונה מרצון, הפועלים בצורה מושכלת. IFRS2 לא מפרט באיזה טכניקת הערכה ספציפית יש להשתמש. מבהיר כי IFRS2 מיושם עבור תשלומים מבוססי מניות, אשר במסגרתם הישות לא יכולה לזהות בבירור חלק מהסחורות או השירותים שהתקבלו או את כולן. על הישות למדוד את הסחורות או השירותים, שאינם ניתנים לזיהוי, שהתקבלו (או צריכים להתקבל) כהפרש שבין שוויו ההוגן של התשלום מבוסס המניות לבין שווים ההוגן של הסחורות או השירותים הניתנים לזיהוי שהתקבלו (או צריכים להתקבל). 16

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IFRS3 צירופי עסקים תחילה צירופי עסקים לאחר 31 במרס 2004. מטרה לקבוע את הדיווח הכספי הנדרש על ידי ישות המבצעת צירוף עסקים. תמצית צירוף עסקים הוא איחודן של ישויות או עסקים נפרדים לישות מדווחת אחת. IFRS3 אינו חל על הקמת מיזם משותף, צירופי ישויות או עסקים המבוצעים תחת שליטה זהה, או צירופי עסקים בהם מעורבות שתי ישויות שיתופיות entities) (mutual או יותר. שיטת הרכישה משמשת לכל צירופי העסקים. שיטת איחוד זכויות,(pooling) אשר שימשה במסגרת IAS22 במקרים מסוימים, אסורה. שלבים ביישום שיטת הרכישה: 1. זיהוי הרוכשת, הרוכשת היא הישות המצרפת, אשר משיגה שליטה בישויות אחרות או בעסקים מצטרפים אחרים. 2. מדידת עלות צירוף העסקים. העלות היא הסכום של: (א) שווים ההוגן, במועד ההחלפה, של הנכסים שנמסרו, ההתחייבויות שהתקבלו, ומכשירי ההון המונפקים על ידי הרוכש, ועוד; (ב) כל העלויות הנובעות ישירות מצירוף העסקים. עלות נמדדת במועד ההחלפה. 3. הקצאת עלות צירוף העסקים לנכסים הנרכשים, ההתחייבויות וההתחייבויות התלויות שהתהוו, במועד הרכישה. לצורך כך, תכיר הישות הרוכשת בנכסים הניתנים לזיהוי, התחייבויות והתחייבויות תלויות של הנרכשת הקיימים במועד הרכישה, בשווים ההוגן, במידה וניתן למדוד את השווי ההוגן באופן מהימן. כל זכויות המיעוט בנרכשת, יבוטאו באמצעות החלק היחסי של המיעוט בשווים ההוגן נטו של הנכסים, ההתחייבויות וההתחייבויות התלויות של הנרכש. במקרים בהם לא ניתן להשלים באופן סופי את הקצאת עלות הצירוף בתום תקופת הדיווח הראשונה שלאחריו, יש לטפל בצירוף העסקים בהתבסס על ערכים לא סופיים. שינויי והתאמות אומדנים במהלך 12 החודשים הראשונים לאחר העסקה יטופלו בדרך של הצגה מחדש. לאחר 12 חודשים, לא יבוצעו התאמות, למעט בגין תיקוני טעויות, אך לא לצורך שינויי אומדן. מוניטין נמדד כעודף עלות צירוף העסקים על חלקו של הרוכש בשווים ההוגן נטו של הנכסים המזוהים, ההתחייבויות וההתחייבויות התלויות של הנרכש. 17

- IFRS כללי המשחק החדשים IFRS3 צירופי עסקים - המשך מוניטין ונכסים לא מוחשיים אחרים בעלי אורך חיים בלתי מוגדר לא יופחתו, אך ייבחנו לירידת ערך לפחות אחת לשנה. IAS36 מספק הנחיות בנוגע לאופן בחינת ירידת ערך. במידה וחלק הרוכש בשווים ההוגן נטו של הנכסים המזוהים, ההתחייבויות וההתחייבויות התלויות עולה על עלות הרכישה, העודף (אשר בעבר נקרא מוניטין שלילי) יוכר כרווח מיידי. חלקו של המיעוט מוצג בתוך ההון העצמי הבהרות אין IFRS4 חוזי ביטוח תחילה תקופות שנתיות מתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. מטרה לקבוע את הדיווח הכספי לגבי חוזי ביטוח עד השלמת השלב השני של פרויקט ה- IASB בנושא חוזי ביטוח. תמצית מבטחים פטורים מיישום המסגרת המושגית של ה- IASB וחלק מתקני ה- IFRS הקיימים. אוסר לבצע הפרשות בגין אסונות והפרשות לקיזוז תנודתיות בתביעות. מחייב בחינת נאותות התחייבות הביטוח שהוכרו ובחינת ירידת ערך של נכסי ביטוח משנה. לא ניתן לקזז התחייבויות ביטוח כנגד נכסי ביטוח משנה. מטיל מגבלות על שינויים במדיניות החשבונאית. קובע דרישות גילוי חדשות. הבהרות אין 18

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IFRS5 נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו תחילה תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. מטרה לקבוע את הטיפול החשבונאי בנכסים המוחזקים למכירה ואת ההצגה והגילוי של פעילויות שהופסקו. תמצית קובע את המונח והסיווג "מוחזק למכירה" והמושג של קבוצת סילוק (קבוצה של נכסים לסילוק באמצעות עסקה אחת, לרבות כל ההתחייבויות הקשורות). נכסים או קבוצות סילוק המוחזקים למכירה נמדדים לפי הנמוך מבין הערך הפנקסני ושוויים ההוגן, בניכוי עלויות מכירה. נכסים וקבוצות סילוק אינם מופחתים באופן שיטתי. נכס, אשר מסווג כמוחזק למכירה, והנכסים וההתחייבויות בקבוצת סילוק, המסווגת כמוחזקת למכירה, מוצגים בנפרד במאזן. פעילות שהופסקה היא חלק של ישות שנמכר, או מוחזק למכירה ובנוסף: (א) מייצג קו עסקי מהותי נפרד או אזור פעילות גיאוגרפי מהותי, (ב) הינו חלק מתוכנית סילוק מתואמת של קו עסקי מהותי או אזור פעילות גיאוגרפי מהותי, או; (ג) חברת בת שנרכשה מתוך ציפיות למוכרה. יש להציג כסכום נפרד בדו"ח רווח והפסד את סכום הרווח או ההפסד של פעילות שהופסקה בתקופה המדווחת וכן את הרווח או ההפסד ממכירת פעילות שהופסקה. (או מהערכה מחדש של הנכסים והתחייבויות של פעילות מופסקת שסווגו כמוחזקים למכירה). לפיכך, דו"ח רווח והפסד מחולק בפועל לשני חלקים - פעילות נמשכת ופעילות מופסקת. הבהרות אין 19

- IFRS כללי המשחק החדשים IFRS6 חקר והערכה של משאבים מינרלים תחילה תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2006 או לאחר מכן. הבהרות אין מטרה לקבוע את אופן הדיווח הכספי לעניין חקר והערכה של משאבים מינרלים, עד להשלמת פרויקט מקיף בתחום זה בידי ה- IASB. תמצית ישות, העוסקת בחקר והערכה של משאבים מינרלים, רשאית לפתח מדיניות חשבונאית משל עצמה לעניין נכסי חקר והערכה, במסגרת,IFRS ללא התייחסות לדרישות סעיפים 11 ו- 12 של,IAS8 בהם מפורטת היררכיית המקורות המקובלים במסגרת IFRS בהעדר תקן מפורש. לפיכך, ישות המיישמת את הוראות,IFRS6 רשאית להמשיך ביישום המדיניות החשבונאית העכשווית שלה. בחינת ירידת ערך נדרשת לגבי נכסי חקר והערכה, כאשר יש סממנים לכך שערכם הפנקסני עולה על הסכום בר-ההשבה שלהם. בחינת ירידת ערך אפשרית ברמה שמעל "היחידה מניבה מזומנים" כפי שהוגדר על ידי,IAS36 אולם מדידת ירידת ערך מחויבת להתבצע בהתאם ל- IAS36, במידה ונתגלו סממנים המצביעים על ירידת ערך אפשרית. 20

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IFRS7 מכשירים פיננסים: גילויים תחילה תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2007 או לאחר מכן. מבטל את IAS30 ואת דרישות הגילוי של.IAS32 מטרה לקבוע דרישות גילוי, אשר יאפשרו למשתמשי הדוחות הכספיים להעריך את מהותיות המכשירים הפיננסים עבור הישות המדווחת, טיבם והיקפם של הסיכונים בגין המכשירים הפיננסים, ואת אופן ניהול סיכונים אילו בידי הישות. תמצית IFRS7 דורש מתן גילוי בדבר מידת המשמעות של המכשירים הפיננסים לעניין מצבה הכספי ותוצאות פעולותיה של הישות המדווחת. דרישות הגילוי כוללות: גילויי המאזן, לרבות מידע לגבי נכסים פיננסים והתחייבויות פיננסיות לפי סוגים, גילויים מיוחדים כאשר נעשה שימוש בחלופת המדידה באמצעות השווי ההוגן, סיווגים מחדש, גריעות, שיעבוד נכסים, נגזרים משובצים והפרות תנאי הסכמים. גילויי דו"ח רווח והפסד והון עצמי, לרבות מידע על הכנסות שהוכרו, הוצאות, רווחים והפסדים אחרים; הכנסות והוצאות ריבית; הכנסות מעמלות והפסדים מירידת ערך. גילויים אחרים, לרבות מידע לגבי המדיניות החשבונאית, חשבונאות גידור ושווים ההוגן של כל סוג של נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות. IFRS7 דורש גילוי בדבר טיבם והיקפם של סיכונים הנובעים ממכשירים פיננסיים. הבהרות אין גילויים איכותיים אודות חשיפות לכל סוג של סיכון וכיצד סיכונים אלה מנוהלים. גילויים כמותיים אודות חשיפות לכל סוג של סיכון תוך הפרדה בין סיכון אשראי, סיכון נזילות וסיכון שוק (כולל ניתוחי רגישות). 21

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS1 הצגת דוחות כספיים (עודכן ב- 2005 ) תחילה תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2005 (1 בינואר 2007 עבור גילויים הוניים) או לאחר מכן. מטרה לקבוע את המסגרת הכוללת להצגת דוחות כספיים, לרבות הנחיות בנוגע למבניהם ותכולת המינימום הנדרשת. תמצית עקרונות היסוד לעריכת דוחות כספיים, הכוללים הנחת עסק חי, עקביות בהצגה וסיווג, בסיס צבירה ומהותיות. נכסים והתחייבויות, והכנסות והוצאות, לא ניתנים לקיזוז אחד כנגד השני, אלא אם כן, קיזוז הותר או נדרש על ידי תקן IFRS אחר. הצגת נתונים השוואתיים לתקופה קודמת נדרשת בגין סכומים המוצגים בגוף הדוחות הכספיים ובביאורים. על דוחות כספיים במתכונת מלאה לכלול מאזן, דו"ח רווח והפסד, דו"ח על השינויים בהון העצמי, דו"ח תזרים מזומנים, מדיניות חשבונאית וביאורים לנתוני הדוחות הכספיים. על דו"ח על השינויים בהון העצמי להציג אחד מהשניים: כל השינויים בהון העצמי; או שינויים בהון העצמי, פרט לשינויים הנובעים מעסקאות עם בעלי מניות, הפועלים מתוקף היותם בעלי מניות. על הדוחות הכספיים להיות ערוכים ככלל על בסיס שנתי. אם תאריך סיום השנה אינו קבוע, והדוחות הכספיים מוצגים לתקופה השונה משנה אחת, על הדוחות לכלול ביאור בנוגע לעובדה זו. נדרשת הפרדה בדוחות הכספיים בין נכסים והתחייבויות שוטפים ללא שוטפים. בדרך כלל, אירועים שלאחר תאריך המאזן, אינם מובאים בחשבון לצורך סיווג נכסים או התחייבויות כשוטפים או כלא שוטפים. IAS1 מפרט פרטים שיוצגו בנפרד במאזן, בדו"ח רווח והפסד, בדו"ח על השינויים בהון העצמי, כדרישות מינימום, וכולל הנחיות לזיהוי פרטים נוספים שיש להציגם בנפרד בדוחות. על ניתוח ההוצאות בדו"ח הכספי, להיות על בסיס טיבן או על בסיס פעילויות. במידה והצגתן היא על בסיס פעילויות, יש להציג ניתוח אודות טיבן של ההוצאות בביאורים. IAS1 מפרט את הגילויים המינימליים בביאורים לדוחות הכספיים. גילויים אלה חייבים לכלול מידע לגבי: המדיניות החשבונאית שיושמה; 22

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 שיקול הדעת של ההנהלה ביישום המדיניות החשבונאית כאמור, אשר להם השפעה מהותית על הסכומים שהוכרו בדוחות הכספיים; ו- הנחות המפתח לגבי העתיד וגורמי אי-וודאות עיקריים אחרים במסגרת האומדנים, אשר נושאים מידת סיכון משמעותית, כי התאמה מהותית תידרש בדוחות הכספיים בשנה העוקבת באשר לערכם הפנקסני של נכסים והתחייבויות. נספח ל- IAS1 כולל דוגמאות של מאזנים, דוחות רווח והפסד ודוחות על השינויים בהון העצמי. תיקון 2005 מחייב מתן גילוי לגבי מבנה ההון העצמי של הישות המדווחת. הבהרות - SIC29 הסדרי זיכיונות להספקת שירותים קובע דרישות גילוי בגין הסדרים להקמה והפעלה של רכוש ציבורי. 23

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS2 מלאי (עודכן ב- 2003 ) תחילה תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. מטרה לקבוע טיפול חשבונאי לגבי המלאי לרבות אופן קביעת העלות והכרה בהוצאה. תמצית מלאי מוצג לפי הנמוך מבין עלותו וערך המימוש נטו.(NRV) עלויות מלאי כוללות: עלות הקניה, עלות ההמרה (עלות החומרים, עבודה ותקורות) והוצאות אחרות אשר נדרשות לצורך הבאת המלאי למיקומו ומצבו הנוכחיים. בעלות המלאי לא ייכללו הפרשי שער בגין מטבע חוץ. לפריטי מלאי שאינם ברי החלפה, עלויות מסוימות מיוחסות לפריטי המלאי על בסיס ספציפי. לפריטי מלאי ברי החלפה, עלות נקבעת על בסיס FIFO או ממוצע משוקלל. שימוש ב- LIFO אסור. בעת מכירת המלאי, על ערכו הפנקסני להיות מוכר כהוצאה בתקופה בה הוכרה ההכנסה הרלוונטית. הפחתה עד לערך מימוש נטו מוכרת כהוצאה בתקופה בה היא נגרמה. ביטולי הפחתות, הנובעים מעליה בערך מימוש נטו, מוכרים כהקטנה של הוצאת המלאי בתקופה בה נגרמו. הבהרות אין 24

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IAS7 דוח תזרים מזומנים (עודכן ב- 1992 ) תחילה - תקופות המתחילות ב- 1 בינואר 1994 או לאחר מכן. מטרה - לדרוש הצגת מידע אודות שינויים היסטוריים במזומנים ושווי מזומנים של ישות באמצעות דו"ח על תזרימי מזומנים המסווג את תזרימי המזומנים במהלך התקופה לפעילות שוטפת, השקעה ומימון. תמצית- דו"ח על תזרימי מזומנים מנתח את השינויים במזומנים ושווי מזומנים במהלך התקופה המדווחת. שווי מזומנים כוללים השקעות לטווח קצר (פחות מ- 3 חודשים חלפו מתאריך הרכישה), הניתנות להמרה לסכום מזומנים ידוע, ובעלות רמת סיכון לא משמעותית לשינויים בשוויין. בדרך כלל, שווי מזומנים אינם כוללים השקעות במכשירים הוניים. יש לדווח על תזרימי המזומנים מהפעילות השוטפת, פעילות ההשקעה ופעילות המימון בנפרד. תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת ניתנים להצגה באמצעות השיטה הישירה (המומלצת על ידי התקן) או השיטה העקיפה. תזרימי המזומנים הנובעים ממיסים על הכנסה מסווגים בפעילות שוטפת, אלא אם כן ניתן לזהותם באופן מפורש כנובעים מפעילות השקעה או פעילות מימון. שער החליפין המשמש לתרגום עסקאות נקובות במטבע חוץ ותזרימי המזומנים של חברה בת זרה צריך להיות השער שבתוקף בתאריך התזרים. הסכומים המצטברים של תזרימי המזומנים הנובעים מרכישה או סילוק של חברות בנות ויחידות עסקיות אחרות, צריכים להיות מוצגים בנפרד, ומסווגים כפעילויות השקעה, תוך מתן גילויים נוספים נדרשים. עסקאות השקעה או מימון, אשר אינן מניבות תזרימי מזומנים, לא יכללו במסגרת דו"ח תזרים המזומנים, אך עליהן לקבל גילוי נפרד. דוחות תזרים מזומנים לדוגמא נכללים בנספחי.IAS7 הבהרות - אין 25

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS8 מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות (עודכן ב- 2003 ) תחילה תקופות שנתיות המתחילות ב 1- בינואר 2005 או לאחר מכן. מטרה לקבוע את הקריטריונים לבחירת ושינוי המדיניות החשבונאית, בנוסף לכללי הטיפול החשבונאי ודרישות הגילוי לגבי שינויים במדיניות חשבונאית, שינויי אומדן וטעויות. תמצית קובע היררכיה לבחירת מדיניות חשבונאית: תקנים והבהרות של,IASB בהתחשב בהנחיות יישום רלוונטיות של ה- IASB. בהיעדר תקן או הבהרה רלוונטיים באופן ישיר, יש לפנות לדרישות ולהנחיות בתקנים והבהרות של ה- IASB המטפלים בנושאים דומים וקשורים; בנוסף, יש לבחון את ההגדרות, כללי ההכרה והמדידה לגבי נכסים, התחייבויות, הכנסות והוצאות במסגרת המושגית לעריכת והצגת דוחות כספיים של ה- IASB. ההנהלה יכולה לשקול את השימוש בתקנים עדכניים של גופי תקינה חשבונאית אחרים בעלי מסגרת מושגית דומה, ספרות חשבונאית או כלל חשבונאי מקובל באותו ענף. יישום מדיניות חשבונאית באופן עקבי לעסקאות דומות. שינוי במדיניות חשבונאית יעשה רק במידה ונדרש על ידי תקן או הבהרה, או כאשר כתוצאה מביצועו יתקבל מידע מהימן ורלוונטי יותר. במידה ושינוי במדיניות חשבונאית נדרש על ידי תקן או הבהרה, יש ליישם את הוראות המעבר של אותו פרסום. אולם, במידה והפרסום לא מפרט הוראות מעבר, או במקרים בהם מבוצע השינוי על-בסיס וולונטרי, תיושם המדיניות החשבונאית החדשה למפרע באמצעות הצגה מחדש של מספרי השוואה לתקופות קודמות. במקרים בהם ניתן לבצע הצגה מחדש, יש לכלול את ההשפעה המצטברת ברווח או הפסד. במידה ולא ניתן לקבוע את גובה ההשפעה המצטברת, תיושם המדיניות החשבונאית החדשה באופן של מכאן ואילך. שינויים באומדנים חשבונאיים (לדוגמא, שינוי בתוחלת החיים של נכס) נלקחים בחשבון בשנה השוטפת, או בשנים עתידיות, או בשתיהן (לא תבוצע הצגה מחדש). יש לתקן כל טעות מהותית באמצעות הצגה מחדש של סכומים מתקופות קודמות המוצגים כנתוני השוואה. במידה והטעות התרחשה לפני התקופה המוקדמת ביותר המוצגת בנתוני ההשוואה, יש לתקנה באמצעות הצגה מחדש של יתרות הפתיחה של המאזן. הבהרות - אין 26

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IAS10 אירועים לאחר תאריך המאזן (עודכן ב- 2003 ) תחילה תקופות המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. מטרה לקבוע: באילו מקרים ישות צריכה להתאים את דוחותיה הכספיים לשינויים שאירעו לאחר תאריך המאזן. דרישות גילוי אודות תאריך אישור הדוחות הכספיים ולגבי אירועים שאירעו לאחר תאריך המאזן. תמצית אירועים לאחר תאריך המאזן הם אירועים, בעלי השפעה חיובית או שלילית, אשר מתרחשים בתקופה שבין תאריך המאזן ועד למועד אישור הדוחות הכספיים. דיווידנדים שהוצעו או הוכרזו בגין מכשירים הוניים, לאחר תאריך המאזן לא יוכרו כהתחייבות במועד המאזן, אולם נדרש לתת על כך גילוי. אין הישות רשאית לערוך את דוחותיה הכספיים על בסיס מוסכמת העסק החי, אם נוצרו לאחר תאריך המאזן נסיבות המצביעות על כך כי מוסכמת העסק החי אינה מתקיימת עוד. ישות מחויבת במתן גילוי אודות מועד אישור הדוחות הכספיים. הבהרות אין אירועים חייבי התאמה - יש להתאים את הדוחות הכספיים כך שישקפו את השפעת האירועים, אשר מספקים ראיות לתנאים ששררו במועד המאזן (כגון, פסק דין שניתן במשפט לאחר מועד המאזן). אירועים שאינם חייבי התאמה - אין להתאים את הדוחות הכספיים כך שתשתקף בהם השפעת אירועים שהתרחשו לאחר תאריך המאזן (כגון, ירידה במחירי השוק לאחר תום השנה, אשר אינה משנה את ערך ההשקעות במועד המאזן). 27

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS11 חוזי בניה (עודכן ב- 1993 ) תחילה תקופות המתחילות ב- 1 בינואר 1995 או לאחר מכן. מטרה לקבוע את הטיפול החשבונאי בהכנסות והוצאות הקשורות לחוזי בניה בדוחות הכספיים של הקבלנים. עלויות החוזה יוכרו עם התהוותן. במידה וצפוי כי סך עלויות החוזה יעלו סך על הכנסותיו, יש להכיר בהפסד מיידי. הבהרות אין תמצית הכנסות מחוזה בניה כוללות את הסכום המוסכם בחוזה המקורי, בתוספת שינויים בהיקף העבודה, תביעות, ותמריצים במידה וצפוי כי ינבעו מהם הכנסות הניתנות למדידה מהימנה. עלויות החוזה כוללות את העלויות הישירות המזוהות בלעדית עם החוזה, ואת החלק שמיוחס לחוזה מתוך העלויות העקיפות המשותפות לו ולחוזים אחרים, אשר ניתן להקצאה על-בסיס סביר, יחד עם עלויות אחרות שניתן לייחס ללקוח לפי תנאי החוזה. כאשר ניתן להעריך את תוצאות חוזה הבניה בצורה מהימנה, יש להכיר בהכנסות ועלויות בהתאם לשלבי הביצוע של הפעילות במסגרת החוזה (שיטת שיעור ההשלמה). במידה ולא ניתן להעריך את תוצאות החוזה באופן מהימן, אין להכיר ברווח. במקרה זה, יש להכיר בהכנסות מהחוזה רק בגובה עלויות החוזה הניתנות להשבה. 28

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IAS12 מיסים על ההכנסה (עדכון 2000) תחילה תקופות המתחילות ב- 1 בינואר 1998 או לאחר מכן. עדכונים מסוימים תקפים לתקופות המתחילות ב- 1 בינואר 2001 או לאחר מכן. מטרה לקבוע את הטיפול החשבונאי במסים על ההכנסה. למסד את העקרונות ולספק הנחיות חשבונאיות לתוצאות המס השוטפות והעתידיות של: ההשבה (הסילוק) העתידי של הערכים בספרים של הנכסים (התחייבויות) אשר מוכרים במאזן הישות, וכן עסקאות ואירועים אחרים של התקופה הנוכחית, אשר מוכרים בדו"ח רווח והפסד או ישירות בהון העצמי. תמצית התחייבויות ונכסי מסים שוטפים מוכרים עבור מסים מהתקופה השוטפת ותקופות קודמות, הנמדדים בשיעורים המתאימים לתקופה. הפרש זמני הוא ההפרש בין ערך הספרים של נכס או התחייבות לבין בסיס המס שלהם. התחייבויות מסים נדחים יוכרו בגין תוצאות המס העתידיות של כל ההפרשים הזמניים החייבים במס, למעט 3 חריגים: התחייבויות הנובעות מהכרה ראשונית במוניטין. התחייבויות הנובעות מהכרה ראשונית בנכס/התחייבות, למעט במסגרת צירוף עסקים, אשר אינו משפיע במועד העסקה על תוצאותיה, או על ההכנסה החייבת. התחייבויות הנובעות מרווחים לא מחולקים מהשקעות, כאשר הישות יכולה לשלוט בעיתוי ההיפוך של ההפרש הזמני, וצפוי שההיפוך לא יקרה בעתיד הנראה לעין. הכרה בנכס מסים נדחים בגין כל ההפרשים הזמניים הניתנים לניכוי, והפסדים לצורכי מס והטבות מס שטרם נוצלו, במידה שצפוי שתהיה הכנסה חייבת שכנגדה ניתן יהיה לנצל את ההפרש הזמני הניתן לניכוי, או את ההפסדים לצורכי מס והטבות מס שטרם נוצלו, למעט החריגים הבאים: נכס מס נדחה הנובע מההכרה הראשונית בנכס/התחייבות, למעט במסגרת צירוף עסקים, אשר במועד העסקה אינו משפיע על התוצאות או על ההכנסה החייבת. וכן נכסים הנובעים מהפרשים זמניים הניתנים לקיזוז, הקשורים להשקעות מוכרות, רק במידה וצפוי שההפרשים הזמניים יתהפכו בעתיד הנראה לעין. יש למדוד התחייבויות (נכסי) מסים נדחים לפי שיעורי המס הצפויים להתייחס לתקופה שבה ימומש הנכס או תסולק ההתחייבות, בהתבסס 29

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS12 מיסים על ההכנסה (עדכון 2000) - המשך על שיעורי המס וחוקי מס אשר נחקקו או אשר חקיקתם הושלמה למעשה, עד לתאריך המאזן. אין לקזז בין נכסי מסים נדחים להתחייבויות מסים נדחים יש להציג מיסים נדחים כפריטים לא שוטפים במאזן. הבהרות SIC21 מסים על הכנסה-השבה של נכס שהוערך מחדש, אשר אינו בר-הפחתה יש למדוד את המס הנדחה של התחייבויות או נכסים הנובעים מהערכה מחדש על בסיס השלכות המס ממכירת הנכס במקום על בסיס השימוש בו. SIC25 מסים על הכנסה -שינויים במעמד המס של מיזם, או של בעלי המניות שלו תוצאות המיסים השוטפים והמיסים הנדחים יכללו ברווח או בהפסד לתקופה, אלא אם כן, התוצאות קשורות לעסקאות או אירועים שהוכרו ישירות להון עצמי. IAS14 דיווח מגזרי (עדכון 1997) תחילה תקופות המתחילות ב- 1 בינואר 1998 או לאחר מכן. מטרה לקבוע כללים לדיווח על מידע כספי לפי מגזרי פעילות עסקית ולפי מגזרים גאגרפיים: IAS14 חל על ישויות שההון העצמי או אגרות החוב שלהן רשומות למסחר ולישויות אשר מצויות בתהליך של הנפקת ניירות ערך לציבור. בנוסף לכך, ישות אשר מספקת מידע מגזרי מרצונה חייבת לעמוד בדרישות.IAS14 ישות מחויבת להתייחס למבנה הארגוני הפנימי שלה ולשיטת הדיווח הפנימי שלה לצורך זיהוי מגזריה העסקיים והגיאוגרפיים. כאשר המגזרים המדווחים לצרכים פנימיים אינם על-בסיס גיאוגרפי, או על בסיס מוצר/שירות, יש להתייחס לחלוקה פנימית ברמה מפורטת יותר, לצורך זיהוי המגזרים ברי הדיווח. בתקן ישנה הדרכה באשר לאופן הקביעה אילו מגזרים הם ברי-דיווח (בדרך-כלל מבחן סף של 10%). קיימות שתי מתכונות לדיווח מגזרי -מתכונת ראשית ומתכונת משנית. מידע מגזרי יתבסס על מדיניות חשבונאית זהה לזו המיושמת בידי הקבוצה המאוחדת או הישות. 30

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IAS16 רכוש קבוע (רכוש, מפעלים וציוד) (עדכון 2003) IAS14 קובע דרישות גילוי למגזרים ראשיים ומשניים, כאשר רמת הגילוי הנדרשת במסגרת הדיווח המשני פחותה באופן משמעותי. הבהרות אין תחילה תקופות שנתיות, המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. מטרה קביעת עקרונות להכרה ראשונית וטיפול חשבונאי בתקופות עוקבות בפריטי רכוש קבוע. תמצית פריטי רכוש קבוע יוכרו כנכסים כאשר צפוי שההטבות הכלכליות הקשורות לפריט יזרמו אל הישות וכן העלות של הפריט ניתנת למדידה באופן מהימן. במועד ההכרה הראשונית יימדד הפריט בעלות, הכוללת את כל העלויות הדרושות לצורך הכשרת הנכס לשימוש המיועד לו. במקרים בהם התשלום הוא נדחה, יש להכיר בריבית, במשך תקופת האשראי. לאחר ההכרה הראשונית, IAS16 מאפשר טיפול חשבונאי באחת משתי הדרכים הבאות: שיטת העלות: הנכס מוצג בעלותו, בניכוי פחת ובניכוי הפסדים מירידת ערך שנצברו. שיטת ההערכה מחדש : הנכס מוצג בסכום משוערך, שהוא שוויו ההוגן במועד ההערכה מחדש, בניכוי פחת שנצבר לאחר מכן ובניכוי הפסדים מירידות ערך שנצברו לאחר מכן. 31

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS16 רכוש קבוע (רכוש, מפעלים וציוד) (עדכון 2003) - המשך בהתאם לשיטת ההערכה מחדש, הערכות מחדש יבוצעו באופן סדיר. יש להעריך מחדש את כל הפריטים בקבוצה אליה משתייך הנכס. תוספות בגין הערכות מחדש נזקפות להון העצמי. אם הערך של נכס יורד כתוצאה מהערכה מחדש, הירידה תחויב ראשית כנגד ההון העצמי, תחת הכותרת של קרן הערכה מחדש, עד לסכום שבו קיימת יתרת זכות כלשהי בגין אותו נכס. במידה ונותר עודף, הוא ייזקף לרווח והפסד. כאשר נכס, אשר מוערך מחדש מסולק, היתרה בהון כנגד ההערכות החוזרות נותרת בהון, וניתן להעבירה ישירות לעודפים. העברה זו לא תבוצע דרך רווח והפסד. רכיבים של נכס עם מאפייני תועלת שונים יופחתו באופן נפרד. הסכום בר-פחת של נכס יוקצה באופן שיטתי על פני אורך חייו השימושיים. שיטת הפחת המיושמת תשקף את הדפוס בו חזויה הישות לצרוך את ההטבות הכלכליות של הנכס. ערך השייר יוערך לכל הפחות אחת לשנה, ויהיה בגובה הסכום, אשר היה מתקבל במידה ומצב הנכס וגילו היו זהים לאילו הצפויים בתום חייו השימושיים. במקרים בהם תפעול של פריט רכוש קבוע מצריך ביצוע ביקורות שגרתיות משמעותיות - בעת ביצוע כל ביקורת, יש להוסיף את עלות הביקורת לערך הנכס בספרים, בדומה, לאופן הטיפול בהחלפת פריטים משמעותיים בנכס, במידה ומתקיימים הקריטריונים לצורך הכרה. ירידת ערך של פריטי רכוש קבוע מוכרת בהתאם להוראות.IAS36 עסקאות החלפת רכוש קבוע, לרבות עסקאות החלפת נכסים דומים יימדדו בשווי הוגן. למעט, עסקאות החלפה אשר אינן מתבצעות בתנאי שוק, או עסקאות החלפה בהן לא ניתן להעריך באופן מהימן את השווי ההוגן של הנכס שנמסר או הנכס שהתקבל. הבהרות אין 32

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IAS17 חכירות (עדכון 2003) תחילה תקופות שנתיות, המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. מטרה לקבוע, עבור חוכרים ומחכירים, את הטיפול החשבונאי ודרישות הגילוי בנוגע לחכירות פיננסיות ותפעוליות. תמצית עסקת חכירה מסווגת כחכירה פיננסית, במידה והיא מעבירה את כל הסיכונים והתשואות הנלוות לבעלות. דוגמאות: תקופת החכירה מכסה, במידה ניכרת, את כל תקופת החיים של הנכס. ו/או הערך הנוכחי של תשלומי החכירה זהה בקירוב לשוויו ההוגן של הנכס. יתר עסקאות החכירה מסווגות כחכירות תפעוליות. חכירת קרקע ומבנים תפוצל למרכיב הקרקע ולמרכיב המבנה. בדרך כלל, חכירת מרכיב הקרקע תטופל כחכירה תפעולית. חכירת רכיב המבנה תסווג כחכירה פיננסית או תפעולית, בהתאם להוראות.IAS17 עם זאת, לא נדרשת מדידה נפרדת של רכיבי הקרקע והמבנה במידה וזכויות החוכר בשני הרכיבים מסווגות כנדל"ן להשקעה על פי הוראות,IAS40 ומיושם מודל השווי ההוגן. חכירה פיננסית -הטיפול החשבונאי בספרי החוכר: נכס והתחייבות בגין החכירה יוכרו על פי הנמוך מבין הערך הנוכחי של תשלומי החכירה המינימליים, והשווי ההוגן של הנכס. הפחתת הנכס -תבוצע באופן זהה להפחתת נכס הנמצא בבעלות הישות. תשלומים בגין חכירה פיננסית -יוקצו בין הוצאות ריבית והקטנת ההתחייבות. חכירה פיננסית - הטיפול החשבונאי בספרי המחכיר: הכרה בחוב לקוחות בגובה סכום הזהה להשקעה נטו בחכירה. הכרה בהכנסות מימון בהתבסס על דפוס תשואה תקופתית קבועה בגין ההשקעה נטו של המחכיר. חכירה תפעולית -הטיפול החשבונאי בספרי החוכר: תשלומי החכירה יוכרו כהוצאה בדו"ח רווח והפסד על בסיס קו ישר, לאורך תקופת החכירה, אלא אם דפוס הכרה שיטתי אחר משקף את התועלת הנובעת מהחכירה בצורה טובה יותר. 33

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS17 חכירות (עדכון 2003) - המשך חכירה תפעולית -הטיפול החשבונאי בספרי המחכיר: נכסים, אשר הוחכרו במסגרת הסכמי חכירה תפעולית יוצגו במאזן המחכיר בהתאם למאפייני הנכס. הכנסות החכירה יוכרו בדו"ח רווח והפסד על בסיס קו ישר,לאורך תקופת החכירה, אלא אם דפוס הכרה שיטתי אחר משקף את התועלת הנובעת מהחכירה בצורה טובה יותר. מחכירים מחויבים לפרוס הוצאות, אשר מיוחסות באופן ישיר לחכירה, על פני תקופת החכירה (זקיפה מיידית לרווח והפסד אסורה). הטיפול החשבונאי בעסקאות מכירה וחכירה מחדש נקבע בהתאם לסיווג החכירה כפיננסית או תפעולית. כמכלול-מכלול העסקאות יטופל כעסקה בודדת. - IFRIC4 קביעה האם הסדר כולל חכירה הסדרים, אשר מבוססים על נכס מסוים או מעבירים את הזכות לשלוט בשימוש בנכס מסוים. הם, ברוב המקרים, חכירות הנמצאות בתחולת.IAS17 הבהרות - SIC15 תמריצי חכירה תפעולית תמריצי חכירה תפעולית (לדוגמא, תקופות שכירות ללא תשלום) יוכרו בספרי המחכיר והחוכר כהקטנה מסכומי הכנסות והוצאות השכירות, בהתאמה, במשך תקופת החכירה. - SIC27 קביעת מהותן של עסקאות אשר קשורות לצורתה החוקית של החכירה במקרים בהם ניתן להסביר סדרת עסקאות, אשר קשורות לאופייה החוקי של החכירה, רק באמצעות התייחסות לסדרת העסקאות 34

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IAS18 הכנסות (עדכון 1993) תאריך תחילה תקופות המתחילות ב- 1 בינואר 1995 או לאחר מכן. מטרה לקבוע את הטיפול החשבונאי בהכנסות הנובעות מסוגים מסוימים של עסקאות ואירועים. תמצית הכנסה תימדד לפי השווי ההוגן של התמורה שהתקבלה ו/או התמורה שהישות זכאית לקבל. הכרה בהכנסה: ממכירת סחורות: כאשר הסיכונים והתשואות המשמעותיים מועברים לקונה, הישות אינה שומרת את השליטה האפקטיבית על הסחורות שנמכרו, וכאשר סכום ההכנסות ניתן למדידה באופן מהימן. מהספקת שירותים: בהתאם לשלב ההשלמה של העסקה. בעסקה שמקורה בריבית, תמלוגים ודיבידנדים: כאשר צפוי שההטבות הכלכליות הקשורות לעסקה יזרמו לישות: ריבית -מוכרת תוך יישום שיטת הריבית האפקטיבית כהגדרתה ב- IAS39. תמלוגים - מוכרים על בסיס מצטבר בהתאם למהות ההסכם הרלוונטי. דיבידנדים - מוכרים כאשר למחזיק במכשיר ההוני קמה הזכות לקבלת התשלום. הבהרות SIC31 הכנסות - עסקאות חליפין אשר כוללות שירותי פרסום הכנסות מעסקאות חליפין אשר כוללות שירותי פרסום יוכרו רק במידה ונוצרת הכנסה מהותית נוספת אשר אינה נובעת מעסקת החליפין. 35

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS19 הטבות לעובדים (עדכון 2004) תאריך תחילה תקופות המתחילות ב- 1 בינואר 1999 או לאחר מכן. עדכונים מסוימים הנם בתוקף ב- 1 בינואר 2001 ולאחר מכן; עדכונים אחרים הנם בתוקף לתקופות המסתיימות ב- 31 במאי 2002. עדכון 2004 מתיר הכרה ברווחים והפסדים אקטואריים בהון העצמי, וקובע דרישות גילוי נוספות. עדכון זה, נכנס לתוקף החל מ- 1 בינואר 2006 (ה- IASB מעודדת יישום מוקדם). מטרה לקבוע את הטיפול החשבונאי ודרישות הגילוי בגין הטבות לעובדים, לרבות: הטבות לטווח קצר כגון: שכר, חופשה שנתית, חופשת מחלה, חלוקת רווחים שנתית, מענקים והטבות לא כספיות; הטבות לטווח ארוך כגון: פנסיות; ביטוח חיים והטבות רפואיות לאחר הפרישה; חופשה בגין שירות ארוך, נכות, תגמול נדחה, חלוקת רווחים לטווח ארוך ומענקים. תמצית העיקרון הבסיסי: עלות מתן ההטבות לעובדים תוכר בתקופה בה הורווחה בידי העובד, ולאו דווקא בתקופה בה שולמה, או שבה הישות מחויבת לשלמה. הטבות עובדים לטווח קצר (הישות מחויבת לשלם בגינן תוך תקופה שאינה עולה על 12 חודשים) יוכרו כהוצאה בתקופה בה סיפק העובד את השירות. הטבות לעובדים, הכוללות חלוקת רווחים ומענקים יוכרו רק כאשר קמה לישות מחויבות משפטית או משתמעת לביצוע תשלום, וסכום ההטבה ניתן להערכה באופן מהימן. הטבות עובדים לאחר הפרישה (כגון: פנסיות ובטוח בריאות) מסווגים כתוכניות להפקדה מוגדרת או כתוכניות להטבה מוגדרת. במסגרת תוכניות להפקדה מוגדרת, ההוצאות מוכרות בתקופה בה משולם סכום ההפקדה. במסגרת תוכניות להטבה מוגדרת, מוכרת התחייבות בגובה הערך נטו של: הערך הנוכחי של מחויבות ההטבה המוגדרת (הערך הנוכחי של התשלומים העתידיים הצפויים, הנחוצים לצורך סילוק המחויבות הנובעת משירות העובד בתקופה הנוכחית ובתקופות קודמות); רווחים והפסדים אקטואריים נדחים, ועלויות נדחות בגין שירותי עבר; השווי ההוגן של כל נכסי התוכנית בתאריך המאזן. 36

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 רווחים והפסדים אקטואריים יכולים להיות מטופלים באחת משלושת הדרכים הבאות: (א) זקיפה מיידית לרווח והפסד, או; (ב) דחייה עד לסכום מרבי, כאשר סכומים עודפים ייזקפו כרווח או הפסד ("גישת המסדרון"), או; (ג) זקיפה ישירות להון עצמי. נכסי התוכנית כוללים נכסים, אשר מוחזקים בידי קרן הטבות לעובדים לטווח ארוך וכן פוליסות ביטוח מתאימות. עבור תוכניות ברמת הקבוצה, העלות נטו תוכר בדוחות הכספיים הנפרדים של הישות, אשר מוגדרת כמעסיקה על-בסיס הוראות החוק. למעט, מקרים בהם קיימת הסכמה חוזית או מדיניות מוצהרת באשר לאופן הקצאת העלות. הטבות לעובדים לטווח ארוך יוכרו ויימדדו באופן זהה להכרה ומדידה של תכניות לאחר תום תקופת ההעסקה, המסווגות כתכניות הטבה מוגדרת. עם זאת, בשונה מתכניות הטבה מוגדרת, רווחים והפסדים אקטואריים ועלויות שירות בגין תקופות קודמות יוכרו ישירות כרווחים. הטבות לעובדים בגין פיטורין יוכרו כאשר הישות מחויבת לפטר עובד אחד או יותר לפני מועד הפרישה המקובל או לספק הטבות בגין פיטורין כתוצאה מהצעה שניתנה לעובד על-מנת לעודד פרישה מרצון. משנת 2005 ואילך, הטבות הכוללות תגמול מבוסס הון יהיו בתחולת,IFRS2 ולא ב- IAS19. הבהרות אין 37

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS20 הטיפול החשבונאי במענקים ממשלתיים, וגילוי אודות סיוע ממשלתי תאריך תחילה תקופות המתחילות ב- 1 בינואר 1984 או לאחר מכן. מטרה לקבוע את הטיפול החשבונאי במענקים ממשלתיים וצורות שונות של סיוע ממשלתי והגילוי הנדרש בגינם. תמצית מענקים ממשלתיים יוכרו רק כאשר קיימת מידה סבירה של בטחון שהישות תעמוד בתנאים הקשורים למענקים, ושהמענקים אכן יתקבלו. בדרך כלל, מענקים לא-כספיים מוכרים, על פי שוויים ההוגן, על אף שהכרה בערכם הנומינלי מותרת. מענקים לא ייזקפו ישירות להון העצמי, אלא יוכרו כרווח, או כהפסד על פני מספר תקופות, על מנת להקבילם לעלויות הקשורות בהם. ניתן להציג מענקים, אשר קשורים להכנסות כהכנסה בדוח רווח והפסד (כסעיף נפרד או במסגרת הכנסות אחרות) או בדרך של הקטנת ההוצאה הקשורה. ניתן להציג מענקים, אשר קשורים לנכס מסוים כהכנסה נדחית במאזן, או בדרך של הקטנת ערך הנכס בספרים. החזרת מענק ממשלתי תטופל כשינוי אומדן חשבונאי. מענקים הקשורים להכנסות ומענקים אשר קשורים לנכסים יטופלו באופן שונה. הבהרות SIC10 סיוע ממשלתי - ללא קשר ישיר לפעילות סיוע ממשלתי לישויות, אשר ניתן לצורך עידוד, או לצורך מתן תמיכה ארוכת טווח בפעילות עסקית באזורים או מגזרי פעילות מסוימים יטופל כמענק ממשלתי על פי הוראות.IAS20 38

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IAS21 השפעות השינוייים בשערי החליפין של מטבע חוץ (עדכון 2003) תאריך תחילה תקופות שנתיות, המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. מטרה לקבוע את הטיפול החשבונאי בעסקאות במטבע חוץ ובפעילויות חוץ תמצית בשלב ראשון, ייקבע המטבע הפונקציונאלי של הישות המדווחת -המטבע של הסביבה הכלכלית העיקרית בה פועלת הישות. לאחר מכן, יתורגמו כל הפריטים הנקובים במטבע חוץ למטבע הפונקציונאלי באופן הבא: בתקופות עוקבות: פריטי מאזן כספיים - יוצגו על פי שער הסגירה; פריטי מאזן לא כספיים, אשר מוצגים בעלותם ההיסטורית יוצגו על פי שער החליפין במועד רכישתם. פריטי מאזן לא כספיים, אשר מוצגים על פי שווים ההוגן יוצגו על פי שער החליפין במועד ביצוע הערכת השווי. הפרשי שער, אשר נוצרים בעת סילוק פריטים כספיים, או כתוצאה מתרגום פריטים כספיים בשער חליפין שונה משער החליפין בו הוכרו לראשונה, ייזקפו כרווח, או כהפסד, למעט חריג אחד: הפרשי שער, אשר נובעים מפריטים כספיים אשר מהווים חלק מההשקעה נטו של הישות המדווחת בפעילות חוץ מוצגים בדוחות הכספיים המאוחדים הכוללים את פעילות החוץ כרכיב נפרד במסגרת ההון העצמי. הפרשים כאילו ייזקפו כרווח או כהפסד במועד מימוש ההשקעה נטו. תוצאות פעילותה ומצבה הכספי של ישות, אשר המטבע הפונקציונאלי שלה אינו מטבע של כלכלה היפראינפלציונית מתורגמים למטבע הצגה באופן הבא: נכסים והתחייבויות, בכל מאזן מוצג (לרבות מספרי השוואה) יתורגמו לפי שער הסגירה לתאריך אותו מאזן; הכנסות והוצאות לכל דוח רווח והפסד (לרבות מספרי השוואה) יתורגמו לפי שער החליפין במועדי העסקאות; ו- כל הפרשי השער שייווצרו כתוצאה מהתרגום יזקפו לרכיב נפרד במסגרת ההון העצמי. כללים מיוחדים לצורך תרגום למטבע ההצגה 39

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS21 השפעות השינוייים בשערי החליפין של מטבע חוץ (עדכון 2003) - המשך של הישות וכן תוצאות פעולות ומצבה הכספי, כאשר המטבע הפונקציונאלי שלה הוא מטבע היפראינפלציוני. הבהרות SIC7 כניסת האירו מסביר את אופן היישום של,IAS21 בעקבות הנפקת האירו לראשונה. IAS23 עלויות אשראי תאריך תחילה תקופות מתחילות ב- 1 בינואר 1995 או לאחר מכן. מטרה לקבוע את הטיפול החשבונאי בעלויות אשראי. תמצית עלויות אשראי כוללות ריבית, הפחתות ניכיון או פרמיה בגין הלוואות שנתקבלו, והפחתת עלויות נלוות שנגרמו לישות במסגרת הסדר קבלת האשראי. מותר יישומם של שני המודלים החשבונאיים: גישת ההוצאות: כל עלויות האשראי ייזקפו לרווח והפסד במועד היווצרותן. גישת ההיוון: עלויות אשראי, אשר מיוחסות באופן ישיר לרכישה או הקמה של נכס כשיר, יהוונו לעלותו, כאשר קיימת מידה סבירה של וודאות כי הישות תפיק תועלת מעלויות אילו בתקופות עתידיות, וניתן להעריכן בצורה מהימנה. יתר עלויות האשראי, אשר אינן עומדות בתנאים הנדרשים לצורך היוון ייזקפו לרווח והפסד במועד היווצרותן. נכס כשיר, הנו נכס אשר הכנתו לשימוש המיועד לו או למכירתו מצריכה פרק זמן ניכר, לדוגמא מפעלי ייצור, נדל"ן להשקעה וסוגי מלאי מיוחדים. 40

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IAS24 גילוי צדדים קשורים (עדכון 2003) כאשר מתקבל אשראי לא ספציפי המשמש לצורך השקעה בנכס כשיר, ייעשה ההיוון לאותה השקעה תוך שימוש בשיעור היוון (ממוצע משוקלל של שיעורי העלות בגין אותם מקורות אשראי במהלך התקופה), בגין הגידול באשראי זה במהלך התקופה, לצורך קביעת סך עלויות האשראי המותרות להיוון. הבהרות אין תאריך תחילה תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. מטרה להבטיח שהדוחות הכספיים כוללים התייחסות לאפשרות שמצבה הכספי של הישות ותוצאות פעולותיה עשויים להיות מושפעים מקיומם של צדדים קשורים. תמצית צדדים קשורים הם צדדים אשר מקיימים שליטה, או בעלי השפעה מהותית על הישות המדווחת (לרבות חברות אם, בעלי שליטה ובני משפחותיהם, משקיעים מרכזיים ואישי מפתח בהנהלת הישות), וצדדים אשר בהם מתקיימת שליטה או השפעה מהותית של הישות המדווחת (לרבות חברות בנות, מיזמים משותפים, חברות כלולות ותכניות הטבה לעובדים לאחר פרישה). יש לתת גילוי בנוגע ל: קשרים שמעורבת בהם שליטה, גם כאשר לא התבצעו עסקאות. עסקאות עם צדדים קשורים ו-. תגמול חברי ההנהלה (לרבות ניתוח של התגמול על פי סוגיו השונים). בגין עסקאות עם צדדים קשורים, יש לתת גילוי בנוגע למהות הקשר. בנוסף יש לתת מידע אשר מספק הבנה אודות השלכות אפשריות של העסקה. 41

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS24 גילוי צדדים קשורים (עדכון 2003) - המשך דוגמאות לעסקאות עם צדדים קשורים אשר מחייבות מתן גילוי: הבהרות אין קניית מוצרים או מכירתם. קניית טובין או מכירתם. הספקת שירותים או קבלתם. חכירות. העברות מחקר ופיתוח. העברות במסגרת הסכמים תחת רישיון. העברות במסגרת הסדרים כספיים (לרבות הלוואות והזרמות הון). מתן ערבויות או ביטחונות. סילוק התחייבויות עבור הישות או בידי הישות עבור צד אחר. IAS26 טיפול חשבונאי ודיווח של תכניות הטבה לפרישה תאריך תחילה תקופות המתחילות ב 1- בינואר 1998 או לאחר מכן. מטרה לפרט את כללי המדידה ודרישות הגילוי בדוחות הכספיים של תוכניות הטבה לפרישה. תמצית קביעת דרישות הדיווח של תכניות הפקדה מוגדרת ותכניות הטבה מוגדרת, לרבות דו"ח על הנכסים נטו הזמינים לצורך הטבות, וגילוי אודות הערך הנוכחי האקטוארי של ההטבות המובטחות (תוך חלוקה להטבות שהוענקו ולהטבות שטרם הוענקו). מפרט את הצורך בביצוע הערכה אקטוארית של הטבות הכלולות בתכניות הטבה מוגדרות, ואת השימוש בשווי הוגן של השקעות התכנית. הבהרות אין 42

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IAS27 דוחות כספיים מאוחדים ונפרדים (עדכון 2003) תאריך תחילה תקופות שנתיות מתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. מטרה לקבוע את הדרישות להכנת דוחות כספיים והצגתם לקבוצת ישויות תחת שליטה של חברה אם. לקבוע את הטיפול החשבונאי בהשקעות בחברות בנות, ישויות בשליטה משותפת וחברות כלולות בדוחות כספיים נפרדים. תמצית חברה בת היא ישות, אשר נשלטת על ידי ישות אחרת, אשר מוגדרת כחברה אם. שליטה היא היכולת לקבוע את המדיניות התפעולית והכספית של הישות. דוחות כספיים מאוחדים הנם דוחות כספיים של קבוצה (חברה אם וחברות בנות), אשר מוצגים כדוחות של ישות כלכלית אחת. דוחות כספיים מאוחדים חייבים לכלול את כל החברות הבנות. עקרון זה חל גם במקרים של "שליטה זמנית" או "חברה בת, אשר פועלת תחת מגבלות משמעותיות להעברת כספים משך תקופת זמן ארוכה". אולם, כאשר במועד הרכישה, חברה בת עומדת בתנאים הדרושים על-מנת לסווגה כמוחזקת למכירה בהתאם להוראות IFRS5 (נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו), תטופל ההשקעה בחברה זו על פי הוראות תקן זה, הכנסות והוצאות בין ישויות הקבוצה מבוטלות במלואן. על כל הישויות בקבוצה ליישם מדיניות חשבונאית אחידה. פער הזמן בין מועדי הדיווח של חברות בנות בקבוצה, למועד הדיווח של הקבוצה כולה לא יעלה על 3 חודשים. זכויות המיעוט מדווחות במאזן במסגרת ההון העצמי והן אינן מנוכות בעת מדידת הרווח או ההפסד המאוחד. עם זאת, הרווח או ההפסד המאוחד מוקצה בין בעלי מניות המיעוט לבין בעלי המניות של חברת האם במסגרת דו"ח רווח והפסד. בדוחות הכספיים הנפרדים של חברת האם (דוחות סולו) השקעות בחברות בנות, עסקאות משותפות וחברות כלולות (פרט לאלה המסווגים כמוחזקים למכירה על פי הוראות (IFRS5 יוצגו על בסיס עלות או כהשקעות על פי הוראות.IAS39 הבהרות SIC12 איחוד - ישויות למטרות מיוחדות ישות תאחד ישות למטרה מיוחדת,(SPE) כאשר היא שולטת ב- SPE, הלכה למעשה. SIC12 מספק סממנים לקיום שליטה. 43

- IFRS כללי המשחק החדשים

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IAS28 השקעות בחברות כלולות (עדכון 2003) תאריך תחילה תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. מטרה לקבוע את הטיפול החשבונאי של המשקיע בהשקעות בחברות מוחזקות בהן הוא בעל השפעה מהותית. תמצית הוראות תקן זה ייושמו בכל ההשקעות בהן המשקיע הוא בעל השפעה מהותית. למעט אם, המשקיע הוא קרן הון סיכון, קרן נאמנות, או נאמנות המקצה יחידות השתתפות למשקיעים אשר בוחרים למדוד השקעות כאלה בשוויין ההוגן, תוך זקיפת שינויים לרווח והפסד-על פי הוראות.IAS39 השקעות בחברות מוחזקות, אשר מסווגות כמוחזקות למכירה מטופלות בהתאם להוראות.IFRS5 למעט המקרים אשר צוינו לעיל, משקיע מחויב ליישם את שיטת השווי המאזני בכל ההשקעות בחברות מוחזקות בהן הוא בעל השפעה מהותית. קיימת הנחה הניתנת לסתירה באשר לקיומה של השפעה מהותית, כאשר רמת ההחזקה בהשקעה, באופן ישיר ועקיף, עולה על 20% החזקה בחברה המוחזקת. על פי שיטת השווי המאזני, במועד ההכרה הראשונית, ההשקעה נרשמת על בסיס עלותה. לאחר מכן, גובה ההשקעה מותאם על פי חלקו של המשקיע בשינוי שחל בנכסים נטו לאחר הרכישה. דוח רווח והפסד של המשקיע משקף את חלקו ברווח או בהפסד של המוחזקת לאחר הרכישה. המדיניות החשבונאית המיושמת בידי המוחזקת חייבת להיות זהה לזו של המשקיע. ההפרש בין מועדי הדיווח של חברות מוחזקות, למועד הדיווח של המשקיע לא יעלה על 3 חודשים. גם כאשר לא נערכים דוחות מאוחדים, דוגמת מצב בו למשקיע אין חברות בנות, יש ליישם את שיטת השווי המאזני. עם זאת, המשקיע לא יישם את שיטת השווי המאזני כאשר בעת הצגת "דוחות כספיים נפרדים", כהגדרתם ב- IAS27. במקרים אילו, מציג המשקיע את ההשקעה על בסיס עלות או כהשקעה בהתאם להוראות.IAS39 ירידת-ערך תיבחן בהתאם להוראות.IAS36 בנוסף לכך, ייבחנו סממנים לירידת ערך, אשר מופיעים ב- IAS39. הבהרות אין 45

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS29 דיווח כספי בכלכלות היפראינפלציוניות תאריך תחילה תקופות המתחילות ב- 1 בינואר 1990 או לאחר מכן. מטרה לקבוע תקנים ייחודיים לישויות אשר מדווחות במטבע של כלכלה היפראינפלציונית, כך שהמידע הכספי המוצג יהיה בעל משמעות. תמצית הדוחות הכספיים של ישות אשר מדווחת במטבע של כלכלה היפראינפלציונית יוצגו במונחים של יחידת המדידה העדכנית לתאריך המאזן. מספרי השוואה לתקופה קודמת או לתקופות קודמות, יותאמו למדד המחירים הכללי עד לתאריך המאזן האחרון המוצג. לרוב, כלכלה נחשבת כהיפראינפלציונית כאשר קיימת אינפלציה של 100% במשך 3 שנים. הבהרות IFRIC7 יישום גישת ההצגה מחדש על פי IAS29 כאשר כלכלת המטבע הפונקציונאלי של הישות הופכת להיפר אינפלציונית, על הישות ליישם את דרישות,IAS29 כאילו הכלכלה הייתה היפראינפלציונית מאז ומעולם. IAS30 גילויים בדוחות פיננסים של בנקים ומוסדות דומים תאריך תחילה תקופות המתחילות ב- 1 בינואר 1991 או לאחר מכן יוחלף בידי IFRS7 החל מ- 2007. מטרה לקבוע כללי הצגה וגילוי נאותים עבור בנקים ומוסדות פיננסיים דומים, כתוספת לדרישות IFRS אחרים. תמצית מחייב בנקים לסווג פריטים בדוח רווח והפסד ובמאזן לפי טיבם, ולהציג נכסים בהתאם לסדר נזילות יחסי. מעלה מספר פריטים מינימאליים שיוצגו בדוחות רווח והפסד ובמאזני בנקים. דרישות הגילוי כוללות, ריכוז של סך הנכסים, ההתחייבויות ופריטים חוץ מאזניים; הפסדים בגין הלוואות ומקדמות;תלויות; נכסים ששועבדו; וסיכונים בנקאיים כלליים. הבהרות אין 46

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IAS31 זכויות במיזמים משותפים (עדכון 2003) תאריך תחילה תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. מטרה לקבוע את הטיפול החשבונאי במיזמים משותפים, בהתעלם מהמבנה או הצורה המשפטית של פעילויות המיזם המשותף. תמצית הוראות הפרסום ייושמו עבור כל ההשקעות בהן למשקיע יש שליטה משותפת, אלא אם כן, המשקיע הוא קרן הון סיכון, קרן נאמנות, או נאמנות המקצה יחידות השתתפות, בוחר למדוד השקעות כאלה בשוויין ההוגן, תוך זקיפת שינויים לרווח והפסד, על פי הוראות.IAS39 המאפיין העיקרי של מיזמים משותפים הוא הסדר חוזי לשיתוף בשליטה. מיזם משותף עשוי להיות מסווג כפעילויות תחת שליטה משותפת, נכסים תחת שליטה משותפת, או ישויות תחת שליטה משותפת. כללי ההכרה שונים עבור כל סוג של מיזם משותף. פעילויות תחת שליטה משותפת: היזם מזהה את הנכסים בשליטתו, את ההוצאות וההתחייבויות בהן הוא שולט, ואת חלקו בהכנסות המתקבלות בדוחות הכספיים המאוחדים והנפרדים שלו. נכסים תחת שליטה משותפת: היזם מזהה את חלקו בנכסים המשותפים, את ההתחייבויות להן הוא גורם באופן ישיר, את חלקו בהתחייבויות שנגרמו באופן משותף עם יתר היזמים, את ההכנסות ממכירה או משימוש בחלקו בתפוקת הפרויקט המשותף, את חלקו בהוצאות הנגרמות מהפרויקט המשותף, ואת ההוצאות הנגרמות באופן ישיר מזכויותיו בפרויקט המשותף. כללים אלה חלים בדוחות הכספיים המאוחדים והנפרדים של היזם. ישויות בשליטה משותפת -יישומן של שתי גישות מדיניות חשבונאית אפשרי: איחוד יחסי. במסגרת שיטה זו, מאזן היזם יכלול את חלקו בנכסים אשר נשלטים באופן משותף, ואת חלקו בהתחייבויות להן הוא מחויב באופן משותף. בדו"ח רווח והפסד ייכלל חלקו בהכנסות והוצאות הישות אשר נשלטת באופן משותף. שיטת השווי המאזני כמתואר ב- IAS28. השקעות בישויות בשליטה משותפת אשר מסווגות כמוחזקות למכירה יטופלו בהתאם להוראות IFRS5 ויוצגו בהתאם להוראותיו. גם כאשר לא נערכים דוחות מאוחדים, דוגמת מצב בו ליזם אין חברות בנות, יש ליישם איחוד יחסי/חשבונאות שווי מאזני. עם זאת, היזם לא יישם את שיטת השווי המאזני בעת הצגת "דוחות כספיים נפרדים", כהגדרתם ב- IAS27. במקרים אילו, מציג היזם את ההשקעה על בסיס עלות או כהשקעה בהתאם להוראות. IAS39 47

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS31 זכויות במיזמים משותפים (עדכון 2003) - המשך הבהרות SIC13 ישויות תחת שליטה משותפת- השקעות לא כספיות של יזמים הכרה בחלק היחסי של רווחים או הפסדים כתוצאה מהעברת נכסים לא כספיים בתמורה לזכויות הוניות תהיה נאותה ברוב המקרים. IAS32 מכשירים פיננסים: גילוי והצגה (עדכון 2005) תאריך תחילה תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. סעיפי הגילוי יבוטלו עם כניסתו לתוקף של,IFRS7 החל מ- 2007. מטרה להגביר אצל המשתמשים בדוחות הכספיים את הבנת המשמעות של מכשירים פיננסיים, אשר נכללים במסגרת המאזן או מחוצה לו, למצבה הכספי של הישות, הביצועים ותזרימי המזומנים שלה. תמצית סיווג מכשיר פיננסי בידי המנפיק כהתחייבות פיננסית או כמכשיר הוני: בהתבסס על מהות המכשיר, ולא על צורתו המשפטית. סיווג המכשיר נקבע במועד הנפקתו, ואינו משונה בתקופות עוקבות. מכשיר פיננסי מהווה התחייבות פיננסית במידה והמנפיק עשוי להיות מחויב למסור מזומן או נכס פיננסי אחר, או שלמחזיק קיימת זכות לדרוש מזומן או נכס פיננסי אחר. דוגמא -מניות בכורה הכוללות חובת פדיון של המנפיק. מכשיר, אשר אינו יוצר מחויבות חוזית מסוג זה, הוא מכשיר הוני. 48

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 ריבית, דיבידנדים, רווחים והפסדים הקשורים למכשיר המהווה התחייבות פיננסית מוכרים ברווח או בהפסד כהוצאה או כהכנסה. במועד ההנפקה, יסווג המנפיק בנפרד את הרכיב ההתחייבותי והרכיב ההוני של מכשיר מורכב, דוגמת אגרת חוב הניתנת להמרה וחוב, אשר מונפק עם כתבי אופציה הניתנים להפרדה. נכס פיננסי והתחייבות פיננסית יקוזזו, והסכום נטו יוצג במאזן אם, ורק אם לישות קיימת בהווה זכות משפטית ניתנת לאכיפה לקזז את הסכומים שהוכרו, וכן, כוונה לסלק את הנכס וההתחייבות על בסיס נטו, או לממש את הנכס ולסלק את ההתחייבות בו-זמנית. עלות רכישת מניות באוצר תופחת מההון העצמי, ומכירות של מניות באוצר יסווגו כעסקאות הוניות. עלויות הנפקה או רכישה חוזרת של מכשירים הוניים (למעט במסגרת צירופי עסקים) יופחתו מההון העצמי, בניכוי כל הטבת מס הכנסה קשורה. עסקאות גידור שהתבצעו ורווחים או הפסדים הנובעים מהן. תנאים משמעותיים, והמדיניות החשבונאית שאומצה לכל סוגי המכשירים הפיננסיים. מידע אודות החשיפה לסיכון שיעור ריבית. מידע אודות החשיפה לסיכון אשראי. השווי ההוגן של כל הנכסים הפיננסיים והתחייבויות פיננסיות, למעט מכשירים בהם השווי ההוגן אינו ניתן למדידה באופן מהימן. מידע אודות גריעות, ערבויות, ירידות ערך, הפרות וסיווגים מחדש. הבהרות - IFRIC2 מניות חברים בישויות שיתופיות ומכשירים דומים מהוות התחייבויות, למעט מקרים בהם הקואופרטיב הוא בעל זכות חוקית שלא לפדותן על פי דרישה. דרישות הגילוי כוללות: מדיניות גידור וניהול סיכונים. מדיניות חשבונאית לפעולות גידור, 49

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS33 רווח למניה (עדכון 2003) תאריך תחילה תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. מטרה לקבוע עקרונות לחישוב והצגת רווח למניה, כדי לשפר את יכולת ההשוואה בין ביצועים של ישויות שונות באותה תקופת דיווח ובין ביצועים של אותה ישות בתקופות דיווח שונות. IAS33 מתמקד במכנה לצורך חישוב הרווח למניה. תמצית ייושם על-ידי ישויות, אשר נסחרות, או מצויות בהליך רישום של מניות רגילות או מניות רגילות פוטנציאליות, למסחר בשווקים ציבוריים, וכל ישות אחרת המציגה רווח למניה מרצונה. רווח למניה יוצג, לגבי רווח או הפסד המיוחס לבעלי המניות הרגילות של החברה האם (יוצג במסגרת דו"ח רווח והפסד), לגבי רווח או הפסד מפעולות נמשכות המיוחס לבעלי המניות הרגילות של החברה האם (יוצג במסגרת דו"ח רווח והפסד), ולגבי פעילות מופסקת (יוצג במסגרת דו"ח רווח והפסד או בביאורים לדוחות הכספיים). רווח בסיסי למניה ורווח מדולל למניה יוצגו במסגרת דו"ח רווח והפסד: לגבי כל סוג מניה רגילה בעלת זכויות שונות לחלק ברווח לתקופה. במידת הבלטה שווה. לכל התקופות המוצגות. בדוחות כספיים מאוחדים, משקף הרווח למניה את הרווחים המיוחסים לבעלי המניות של החברה האם. דילול הוא ירידה ברווח למניה או עלייה בהפסד למניה הנובעת מההנחה שמכשירים הניתנים להמרה הומרו, שאופציות או כתבי אופציה מומשו, או שמניות רגילות הונפקו עם התקיימותם של תנאים מוגדרים. חישוב הרווח הבסיסי למניה: מונה -הרווחים: יותאמו בגין סכומים לאחר מס וזכויות מיעוט, ולאחר הפחתת דיבידנדים כלשהם למניות בכורה. מכנה: הממוצע המשוקלל של מניות רגילות הקיימות במחזור במהלך התקופה. חישוב הרווח המדולל למניה: מונה -הרווחים: הרווח הנקי לתקופה המיוחס לבעלי מניות רגילות, בתוספת ההשפעה לאחר מס של דיבידנדים וריבית, הקשורים למניות רגילות פוטנציאליות מדללות, (דוגמת אופציות, זכויות, אגרות חוב להמרה, והסכמי ביטוח מותנים) ובהתחשב בשינויים אחרים כלשהם בהכנסה או בהוצאה, שהיו נובעים מהמרת מניות רגילות פוטנציאליות מדללות. 50

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IAS34 דווח כספי לתקופות ביניים הבהרות אין מכנה: יותאם במספר המניות הרגילות שהיו מונפקות כתוצאה מההמרה של כל המניות הרגילות הפוטנציאליות למניות רגילות. מניות רגילות פוטנציאליות אנטי-מדללות לא ייכללו במסגרת חישוב המכנה. תאריך תחילה תקופות המתחילות ב- 1 בינואר 1999 או לאחר מכן. מטרה לקבוע את התכולה המינימאלית של דיווח כספי לתקופות ביניים וכן לקבוע את כללי ההכרה והמדידה בדוחות כספיים לתקופות ביניים. תמצית הוראות התקן חלות כאשר ישות חייבת או בוחרת מרצונה לפרסם דיווח כספי לתקופות ביניים בהתאם ל- IFRS. רשויות רגולטוריות מקומיות (ולא הוראות (IAS34 הן שקובעות: אילו ישויות נדרשות לפרסם דוחות כספיים לתקופות ביניים; את תדירות הדיווח; וכן את משך הזמן בין תום תקופת הביניים למועד פרסום הדוחות. דיווח כספי לתקופות ביניים הוא דיווח כספי הכולל מערכת מלאה או תמציתית של דוחות כספיים לתקופה שהיא קצרה משנת כספים מלאה של ישות. מרכיבים מינימאליים של דוחות כספיים לתקופות ביניים הם: תמצית מאזן, תמצית דו"ח רווח והפסד, דו"ח על השינויים בהון, ודו"ח תזרים מזומנים וביאורים תמציתיים נבחרים. 51

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS34 דווח כספי לתקופות ביניים - המשך קובע את התקופות שבגינן נדרש להציג מספרי השוואה לדוחות כספיים לתקופות ביניים. מהותיות תוערך ביחס לדיווח הכספי לתקופת הביניים, ולא ביחס לסכומי תחזיות שנתיים. הביאורים בדוחות הכספיים לתקופות ביניים יכללו בעיקר הסבר לגבי האירועים והעסקאות, שהם בעלי משמעות להבנת השינויים במצב הכספי ובביצועי הישות, מאז מועד הדיווח השנתי האחרון. מדיניות חשבונאית זהה לזו המיושמת בדוחות הכספיים השנתיים. הכנסות והוצאות מוכרות במועד היווצרותן, ולא נדחות או נצברות על-בסיס ציפיות. בעת שינוי במדיניות חשבונאית -יוצגו מחדש מספרי ההשוואה של תקופות ביניים קודמות. הבהרות אין IAS36 ירידת ערך נכסים (עדכון 2004) תאריך תחילה הוראות התקן חלות על מוניטין ונכסים לא-מוחשיים אשר נרכשו במסגרת צירופי עסקים עבורם תאריך ההסכם הוא ה- 31 למרס 2004 או לאחר מכן, ולכל יתר הנכסים, בדרך של מכאן ואילך לתקופות המתחילות ב- 31 במרס 2004 או לאחר מכן. מטרה להבטיח שנכסים לא יוצגו בסכום, העולה על הסכום בר-ההשבה שלהם, ולקבוע כיצד יחושב הסכום בר -השבה. תמצית IAS36 מתייחס לכל הנכסים, פרט ל: מלאי (ראה (IAS2 נכסים הנובעים מחוזי בניה (ראה (IAS11 נכסי מסים נדחים (ראה (IAS12 נכסים הנובעים מהטבות לעובדים (ראה (IAS19 נכסים פיננסים (ראה (IAS39 נדל"ן להשקעה אשר נמדד בשווי הוגן (ראה (IAS40 נכסים ביולוגיים הקשורים לפעילות חקלאית הנמדדים בשווי הוגן בניכוי עלויות נקודת המכירה (ראה.(IAS41 52

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 הפסד מירידת ערך יוכר, כאשר ערך הנכס בספרים גבוה מהסכום בר-ההשבה. הפסד מירידת ערך יוכר בדו"ח רווח והפסד עבור נכסים, אשר מוצגים על-בסיס עלות. כל הפסד מירידת ערך של נכס שהוערך מחדש, יטופל כהקטנת אותה הערכה חדשה. סכום בר -השבה הוא הגבוה מבין השווי ההוגן של הנכס בניכוי עלויות מכירתו, ובין שווי השימוש בו. שווי השימוש הוא הערך הנוכחי של אומדן תזרימי המזומנים העתידיים, הצפויים לנבוע משימוש מתמשך בנכס וממימושו בתום חייו השימושיים. שיעור הניכיון צריך להיות שיעור לפני מס המשקף הערכות שוק שוטפות של ערך הזמן של הכסף ואת הסיכונים הספציפיים של הנכס. שיעור הניכיון לא ישקף סיכונים, אשר לגביהם כבר הותאמו האומדנים של תזרימי המזומנים העתידיים, וצריך להיות זהה לשיעור התשואה שמשקיעים היו דורשים לקבל אילו בחרו בהשקעה, המניבה תזרימי מזומנים שקולים לאילו הצפויים להיות מופקים מהנכס הנדון. מוניטין ונכסים לא-מוחשיים אחרים בעלי אורך חיים שימושיים בלתי מוגדר ייבחנו לירידת ערך לפחות אחת לשנה, תוך חישוב הסכום בר-ההשבה. אם לא ניתן לאמוד את הסכום בר-ההשבה של הנכס הבודד, יש לחשב את הסכום בר-ההשבה של היחידה מניבה -מזומנים, אליה שייך הנכס. בחינת ירידת ערך של מוניטין תבוצע ברמה הנמוכה ביותר של מבנה הישות, בה משמש המוניטין לצרכי דיווח פנימי, במידה והיחידה או קבוצת היחידות להן מוקצה המוניטין אינן גדולות יותר ממגזר, כהגדרתו ב- IAS14. ביטול הפסד מירידת ערך, שהוכר בשנים קודמות, מותר במספר מקרים (למעט מוניטין). הבהרות אין בכל תאריך מאזן ייבחן קיומם של סימנים, המצביעים על ירידת ערך של נכס. אם מתקיים סימן כלשהו, יש לאמוד את הסכום בר-ההשבה. 53

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS37 הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים תאריך תחילה תקופות המתחילות ב- 1 ביולי 1999 או לאחר מכן. מטרה לקבוע קריטריונים להכרה ובסיסי מדידה נאותים להפרשות,התחייבויות תלויות ונכסים תלויים ולוודא כי בגילוי בביאורים לדוחות הכספיים יינתן מידע מספיק שיאפשר למשתמשים הבנה לגבי מהותם,עיתויים וסכומם. IAS37 מבקש לוודא שרק התחייבויות אמיתיות מטופלות בדוחות הכספיים. הוצאות עתידיות מתוכננות, אפילו כאשר אלו מאושרות על ידי הדירקטוריון או גוף מקביל אחר,אינן מוכרות כהתחייבות,כמו, אי-וודאויות כלליות ואירועים אחרים אשר טרם התרחשו. תמצית יש להכיר בהפרשה רק כאשר אירוע מהעבר יצר מחויבות משפטית או משתמעת, זרימה החוצה של משאבים צפויה, וסכום המחויבות ניתן לאמידה באופן מהימן. הסכום המוכר כהפרשה הינו האומדן הטוב ביותר של הסכום הדרוש לסילוק ההתחייבות בתאריך המאזן. נדרשת בחינה של ההפרשות בכל תאריך מאזן על מנת לבצע עדכונים לשינויים באומדן. דוגמאות של הפרשות כוללות, בין היתר, חוזים אשר גלום בהם הפסד, הפרשות בשל שינוי מבני, הפרשה לאחריות, החזרים ועלויות שיקום אתרים. התחייבויות תלויות קיימות כאשר: קיימת התחייבות אפשרית אשר ניתנת לאימות על ידי אירוע עתידי שמחוץ לשליטת הישות; או התחייבות בהווה, אשר עשויה אולם צפוי שלא, תדרוש זרימה של משאבים החוצה; או לא ניתן לבצע אומדן מהימן במידה מספקת של סכום ההתחייבות.(תנאי נדיר) בגין התחייבויות תלויות נדרש גילוי בלבד (לא הכרה). אם הסבירות לזרימה החוצה קלושה, אזי לא יינתן גילוי. נכס תלוי קיים כאשר זרימה פנימה של הטבות כלכליות הינה צפויה, אולם אינה ודאית למעשה, ואשר התרחשותו תלויה באירוע שאינו בשליטת הישות. נדרש גילוי בלבד בנוגע לנכסים תלויים. אם מימוש ההכנסה הוא ודאי למעשה, אזי הנכס המתייחס אינו תלוי ויש להכיר בו. הבהרות IFRIC1 שינויים בהתחייבויות קיימות לפינוי ופירוק, שיקום והתחייבויות דומות יש לעדכן את ההפרשה בשל שינויים בסכום או בעיתוי של עלויות עתידיות וכן בשל שינויים בשיעור ריבית השוק לניכוי. 54

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IAS38 נכסים בלתי מוחשיים (עדכון מ- 2004 ) IFRIC5 זכויות בקרנות פינוי ופירוק, שיחזור ושיקום סביבתי עוסק בטיפול החשבונאי בספרי המשקיע בחלקו בקרן ובהתחייבותו לביצוע השקעות נוספות. IFRIC6 התחייבויות הנובעות מהשתתפות בשוק מסוים - פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני אירוע ההכרה בהתחייבות הוא ההשתתפות בשוק במשך תקופת המדידה ולא אירוע המכירה המקורי של הציוד. תאריך תחילה 1 באפריל 2004 מטרה לקבוע את הטיפול החשבונאי להכרה, מדידה וגילוי של כל הנכסים הבלתי מוחשיים שלא טופלו באופן ספציפי ב- IFRS אחר. תמצית דורש שישות תכיר בנכס בלתי מוחשי, בין שנרכש ובין מפיתוח עצמי, אם: צפוי שההטבות הכלכליות העתידיות המיוחסות לנכס יזרמו אל הישות; ו- עלות הנכס ניתנת למדידה באופן מהימן. כולל קריטריונים נוספים להכרה בנכסים בלתי מוחשיים שפותחו באופן עצמי. כל עלויות המחקר נזקפות כהוצאה לרווח והפסד במועד התהוותן. עלויות פיתוח מהוונות רק לאחר שקיימת ישימות טכנית ומסחרית של המוצר או השירות נשוא עלויות אלו. נכסים בלתי מוחשיים, לרבות מחקר ופיתוח בתהליך,אשר נרכשו במסגרת צירוף עסקים יוכרו בנפרד ממוניטין אם הם נובעים מזכויות חוזיות או משפטיות או ניתנים להפרדה מהעסק. נכסים בלתי מוחשיים שנצמחו בישות כגון: מוניטין, מותגים, כותרות ראשיות, זכויות הוצאה 55

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS38 נכסים בלתי מוחשיים (עדכון מ- 2004 ) - המשך לאור ורשימות לקוחות וכן עלויות אחרות כגון: עלויות תחילתיות, עלויות הכשרת עובדים, עלויות פרסום ועלויות מיקום מחדש לא יוכרו כנכסים. במידה ופריט בלתי מוחשי לא עונה להגדרה ולא מקיים את הקריטריונים להכרה בנכס בלתי מוחשי, הוצאה בגין הפריט תוכר בעת התהוותה,למעט אם היא מתהווה במסגרת צירוף עסקים, ובמקרה זה, היא תחושב כחלק מהסכום המיוחס למוניטין במועד הרכישה. לצורך הטיפול החשבונאי לאחר ההכרה הראשונית, נכסים בלתי מוחשיים מסווגים כ: בעלי אורך חיים בלתי מוגדר: אין גבול נראה לעין של התקופה בה הנכס חזוי להניב תזרימי מזומנים חיוביים, נטו לישות. "בלתי מוגדר" אין פירושו "אינסופי". בעל אורך חיים מוגדר: לישות תקופת הטבות מוגבלת. הטיפול החשבונאי בנכסים בלתי מוחשיים יהיה על ידי שימוש במודל העלות או במודל ההערכה מחדש (מותר רק בנסיבות מסוימות - ראה בהמשך). במסגרת מודל העלות, נכסים יוצגו בעלות, בניכוי הפחתה מצטברת ובניכוי הפסדים מירידת ערך שנצברו. אם לנכס בלתי מוחשי יש מחיר שוק מצוטט בשוק פעיל, בחירה במדיניות חשבונאית של מודלההערכה מחדש מותרת. במסגרת מודל זה, הנכס מוצג לפי ערכו המשוערך, אשר הינו השווי ההוגן במועד ההערכה מחדש בניכוי הפחתה הנוצרת לאחר מכן, ובניכוי הפסדים מירידת ערך שנוצרו לאחר מכן. העלות (ערך השייר הוא בדרך-כלל אפס) של נכס בלתי מוחשי בעל אורך חיים שימושיים מוגדר מופחת על פני אורך חיים זה. בחינת ירידת ערך בהתאם ל- IAS36 נדרשת כל אימת שקיימים סימנים שהערך בספרים עולה על הסכום בר-ההשבה של הנכס הבלתי מוחשי. נכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים שימושיים בלתי מוגדר אינם מופחתים אבל יש לבצע בחינה לירידת ערך אחת לשנה או לעיתים תכופות יותר במידה וקיימים סימנים כי יתכן וחלה ירידת ערך. 56

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IAS39 מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה (עדכון מ- 2005 ) אם הסכום בר ההשבה נמוך מהערך בספרים אזי ההפסד מירידת ערך יוכר. במסגרת הבחינה, כאמור,יש לבחון האם הנכס הבלתי מוחשי ממשיך להיות בעל אורך חיים בלתי מוגדר. במסגרת מודל ההערכה מחדש, יש לבצע הערכות מחדש באופן שוטף. יש לשערך את כל הפריטים מאותו סוג (אלא אם כן, אין שוק פעיל לנכס מסוים). גידול בהערכה נזקף להון. קיטון בהערכה יקוזז קודם כנגד קרן להערכה מחדש בהון הנובעת מהפריט הספציפי, והעודף כנגד רווח והפסד. כאשר הנכס נגרע, הקרן להערכה מחדש הנכללת בהון נותרת בהון ולא ממוחזרת דרך רווח והפסד. באופן רגיל, הוצאות בגין נכס בלתי מוחשי שנוצרו לאחר רכישתו או השלמתו מוכרות כהוצאה. רק במקרים נדירים ניתן לעמוד בקריטריונים של הכרה כנכס. הבהרות SIC32 נכסים בלתי מוחשיים - עלויות אתרי אינטרנט ניתן להוון עלויות התחלתיות מסוימות בתחום פיתוח תשתית ותכנון גרפי הנגרמות בפיתוח אתר אינטרנט. תאריך תחילה תקופות שנתיות המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. פרט לעדכונים מ- 2004 ו- 2005 ביחס לאופציית השווי ההוגן (ראה הגדרה בהמשך), טיפול חשבונאי בגידור תזרים מזומנים של עסקאות בין-חברתיות חזויות וטיפול בערבויות פיננסיות, שהם בתוקף החל מה- 1 בינואר 2006. מטרה לקבוע עקרונות להכרה,גריעה ומדידה של נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות. תמצית כל הנכסים הפיננסיים וההתחייבויות הפיננסיות, לרבות כל הנגזרים ונגזרים משובצים מסוימים, יוכרו במאזן. מכשירים פיננסיים יימדדו במועד ההכרה הראשונית בשווי הוגן. מועד ההכרה הראשונית- מועד הרכישה או מועד ההנפקה. בדרך-כלל, ערך זה זהה לעלות, אולם לעיתים יש צורך בביצוע התאמה. לישות קיימת האפשרות להכיר ברכישה ובמכירה של בטוחות בשוק לפי מועד העסקה date) (trade או לפי מועד ביצוע הסילוק/תשלום date).(settlement יש להשתמש בשיטה הנבחרת באופן עקבי. אם משתמשים בשיטת מועד הסילוק/התשלום. 57

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS39 מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה (עדכון מ- 2005 ) - המשך נדרשת הכרה בשינויי ערך מסוימים בין מועד העסקה לבין מועד התשלום. לצורך מדידת נכס פיננסי לאחר מועד ההכרה הראשונית IAS39 מסווג נכסים פיננסיים לארבע קטגוריות: 1. הלוואות וחייבים אשר אינם מוחזקים למסחר שוטף. 2. השקעות המוחזקות לפדיון,(HTM) כגון: אגרות חוב ומניות בכורה ניתנות לפדיון אשר לישות יש הכוונה והיכולת להחזיק עד לפדיון. אם ישות מוכרת השקעות HTM כלשהן (למעט במקרים חריגים), כל יתר השקעותיה מסוג HTM יסווגו מחדש כזמינים למכירה (קטגוריה 4) לשנה השוטפת ולשנתיים הבאות. 3. נכסים פיננסיים הנמדדים בשווי ההוגן כנגד רווח והפסד, הכוללים את אלה המוחזקים למסחר שוטף (לצורך הפקת רווחים בטווח קצר) וכל נכס פיננסי שהישות מייעדת ככזה ("אופציית השווי ההוגן"). נכסים נגזרים תמיד יכללו בקטגוריה זו, אלא אם כן, הם יועדו כמכשיר לגידור. 4. נכסים פיננסיים זמינים למכירה (AFS) - כל הנכסים הפיננסיים אשר אינם כלולים באחת משלוש הקטגוריות האחרות. חלופה זו כוללת את כל ההשקעות במכשירים הוניים אשר אינם נמדדים לפי השווי ההוגן כנגד רווח והפסד. בנוסף, ישות רשאית לייעד הלוואות וחייבים שונים כ- AFS. בשנת 2005, הגביל ה- IASB את השימוש ב"אופציית השווי ההוגן" (דהיינו, הוגבלה האפשרות של הישות ליעד, כאמור בקטגוריה 3 לעיל) רק למצבים בהם שימוש באופציית השווי ההוגן נדרש על מנת למנוע אי הקבלה חשבונאית או כלכלית, או כאשר מספר פריטים מנוהלים במשותף על ידי ההנהלה כמכשיר אחד. לאחר מועד ההכרה הראשונית נכסים פיננסיים ימדדו כדלקמן: כל הנכסים הפיננסיים בקטגוריות 1 ו- 2 נמדדים בעלות מופחתת בכפוף לבחינת הצורך בירידת ערך. כל הנכסים הפיננסיים בקטגוריה 3 נמדדים בשווי ההוגן, כאשר שינויים בשווי נזקפים לרווח והפסד. כל הנכסים הפיננסיים בקטגוריה (AFS) 4 נמדדים בשווי ההוגן במאזן, כאשר שינויים בשווי נזקפים להון, בכפוף לבחינת הצורך בירידת ערך. במידה ולא ניתן למדוד את השווי ההוגן של נכס ה- AFS באופן מהימן הנכס יימדד בעלות. לאחר הרכישה, מרבית ההתחייבות הפיננסיות נמדדות בסכום הרישום המקורי בניכוי תשלומים על חשבון הקרן ובניכוי הפחתות. שלושה סוגים של התחייבויות נמדדים כאשר שינויים בשווי נזקפים לרווח והפסד: התחייבויות בנגזרים; 58

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 התחייבויות המוחזקות למסחר שוטף (מכירה בחסר); ו- התחייבויות אשר הישות מייעדת, במועד ההנפקה, למדידה כנגד רווח והפסד ("אופציית השווי ההוגן"). גם בגין ייעוד כזה נקבעה מגבלה בשנת - 2005 ראה לעיל. שווי הוגן הוא הסכום אשר בו ניתן להחליף נכס, או לסלק התחייבות, בעסקה בתום לב, בין קונה מרצון למוכר מרצון, הפועלים בצורה מושכלת. היררכיית קביעת השווי ההוגן בתקן הינה כדלקמן: הטוב ביותר הוא המחיר המצוטט בשוק פעיל. אחרת, יש להשתמש בשיטת הערכה המשלבת, באופן הטוב ביותר בין: נתוני שוק, עסקאות אחרונות בלתי תלויות שבוצעו, התייחסות לשווי הוגן של מכשיר אחר הדומה במהותו, ערך נוכחי של תזרימי מזומנים ומודלים לתמחור אופציות. IAS39 קובע תנאים לזיהוי עיתוי העברת שליטה על נכס פיננסי או התחייבות פיננסית לצד אחר, ולפיכך, יש לגרוע אותו/אותה מהמאזן. גריעה לא תתאפשר כאשר למעביר יש מעורבות נמשכת בנכס או בחלק מנכס שהועבר. חשבונאות גידור (הכרה בהשפעות מקזזות של שינויי השווי ההוגן הן של הפריט המגדר והן של הפריט המגודר, ברווח והפסד של אותה התקופה) מותרת בתנאים מסוימים: יחס הגידור מוגדר בברור, ניתן למדידה ואפקטיבי. IAS39 מתייחס לשלושה סוגי גידור: גידור שווי הוגן: אם ישות מגדרת שינוי בשווי ההוגן של נכס או, התחייבות המוכרים במאזן או התקשרות איתנה, השינויים בשווי ההוגן הן של הפריט המגדר והן של הפריט המגודר נזקפים לרווח והפסד במועד התהוותם. גידור תזרים מזומנים: אם ישות מגדרת שינויים בתזרימי מזומנים עתידיים של נכס או התחייבות המוכרים במאזן או של עסקה חזויה צפויה אזי השינוי בשווי ההוגן של הפריט המגדר נזקף ישירות להון עד למועד בו מתממשים התזרימים העתידיים. גידור של השקעה נטו בפעילות חוץ: הטיפול הוא כבגידור תזרים מזומנים. גידור של סיכון מטבע חוץ בהתקשרות איתנה, יטופל כגידור שווי הוגן או כגידור תזרים מזומנים. עדכון מ- 2004 ביחס ל-"מקרו-גידור": גידור פורטפוליו בגין סיכון שער ריבית (גידור של נכס או התחייבות ספציפיים) כשיר כגידור שווי הוגן. 59

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS39 מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה (עדכון מ- 2005 ) - המשך עדכון מ- 2005 בנוגע לערבויות פיננסיות: ערבויות פיננסיות נכנסו לתחולת,IAS39 אלא אם כן, ישות השתמשה בעבר בחשבונאות ביטוח עבור ערבויות. כל דרישות הגילוי בנוגע למכשירים פיננסיים נכללים ב- IAS32, ולא ב- IAS39, והחל מ- 2007, דרישות הגילוי עוברות ל- 7.IFRS הבהרות - IFRIC9 בחינה מחודשת של נגזרים משובצים ככלל, קביעה האם יש להתייחס לנגזר משובץ בנפרד מהחוזה בו הוא משובץ נעשית במועד בו הופכת הישות לראשונה לצד בחוזה, ולא נבחנת מחדש בתקופות עוקבות. מדריך ליישום IAS39 במהלך השנים 1999-2000, ועדת ה- IASC פיתחה כ- 250 שאלות ותשובות לגבי. IAS39 בערך 100 מהן שולבו לתוך עדכוני 2003 ל- IAS39. יתר השאלות והתשובות צורפו כמדריך ליישום. IAS40 נדל"ן להשקעה (עדכון מ- 2004 ) תאריך תחילה תקופות בנות שנה המתחילות ב- 1 בינואר 2005 או לאחר מכן. מטרה לקבוע את הטיפול החשבונאי לנדל"ן להשקעה והגילוי בגינו. תמצית נדל"ן להשקעה הוא קרקע או מבנים המוחזקים (בין באמצעות הבעלים או במסגרת חכירה פיננסית) לשם הפקת דמי שכירות או לשם עליית ערך, או שניהם. IAS40 לא חל על: נכסים המאוכלסים על ידי הבעלים, או; נכס הנמצא בתהליך בניה או פיתוח קרקע בו בונים או מפתחים לשימוש עתידי כנדל"ן להשקעה, או; על נכס המוחזק למכירה במהלך העסקים הרגיל. מאפשר לישות לבחור בין מודל השווי ההוגן לבין מודל העלות. מודל השווי ההוגן: נדל"ן להשקעה נמדד בשווי ההוגן, ושינויים בשווי ההוגן נזקפים לדוח רווח והפסד. 60

תמצית תקנים שפורסמו עד ל- 1 במרס 2006 IAS41 חקלאות מודל העלות: נדל"ן להשקעה נמדד בעלות מופחתת, בניכוי הפסדים מירידת ערך שנצברו. בחלופה זו, נדרש לתת גילוי לשווי ההוגן של הנכס. יש ליישם את מודל המדידה הנבחר על כל סוגי הנדל"ן להשקעה של הישות. אם ישות משתמשת במודל השווי ההוגן, אולם כאשר נכס מסוים נרכש קיימות ראיות ברורות שהישות לא תוכל לקבוע את השווי ההוגן באופן שוטף, יש להשתמש במודל העלות לנכס זה. יש להמשיך ולהשתמש במודל זה עד לגריעתו של הנכס. ניתן לעבור ממודל אחד לשני, אם התוצאה של המעבר מתבטאת בהצגה הולמת יותר (הנ"ל, מאד לא סביר במעבר משווי הוגן למודל העלות). חלק בנכס המוחזק על ידי שוכר במסגרת חכירה תפעולית יכול להיחשב נדל"ן להשקעה בתנאי שהשוכר משתמש במודל השווי ההוגן. במקרה זה, הטיפול החשבונאי בחכירה בספרי השוכר הינו כבחכירה פיננסית. הבהרות אין תאריך תחילה תקופות המתחילות ב- 1 בינואר 2003 או לאחר מכן. מטרה לקבוע את הטיפול החשבונאי בפעילות חקלאית - ניהול ההמרה הביולוגית של נכסים ביולוגיים (צמחיה ובעלי חיים) לתוצרת חקלאית. תמצית יש למדוד את כל הנכסים הביולוגיים בשווי ההוגן בניכוי עלויות צפויות בנקודת המכירה בכל תאריך מאזן, אלא אם כן, לא ניתן למדוד את השווי ההוגן באופן מהימן. יש למדוד תוצרת חקלאית לפי השווי ההוגן במועד בו מתרחש ניתוק התוצרת מהנכס הביולוגי או במועד בו מופסק תהליך החיים של הנכס הביולוגי ("harvest") בניכוי עלויות צפויות בנקודת המכירה. מאחר והתוצרת הינה מוצר סחיר אין חריג מהתחולה בגין "אי יכולת מדידה באופן מהימן". שינויים בשווי ההוגן של נכסים ביולוגיים בתקופה נזקפים לרווח והפסד. חריג למודל השווי ההוגן עבור נכסים ביולוגיים: אם אין שוק פעיל בעת ההכרה בדוחות הכספיים, ואין שיטת מדידה מהימנה אחרת, יש ליישם את מודל העלות לנכס הביולוגי הספציפי בלבד. יש למדוד את הנכס הביולוגי לפי עלות מופחתת בניכוי הפסדים מירידת ערך שנצברו. 61

- IFRS כללי המשחק החדשים IAS41 חקלאות - המשך מחיר שוק מצוטט בשוק פעיל מהווה בדרך- כלל את המדידה הטובה ביותר לשווי הוגן של נכס ביולוגי או תוצרת חקלאית.במידה ואין שוק פעיל. IAS41 מספק הנחיות לבחירת בסיס מדידה אחר. מדידה לפי השווי ההוגן מופסקת עם ניתוק התוצרת או הפסקת תהליך החיים של הנכס הביולוגי.(harvest) IAS2 מיושם לאחר מכן. הבהרות אין 62

פרויקטים שוטפים על סדר היום של ה- IASB פרויקטים שוטפים על סדר היום של ה- IASB להלן תקציר של הפרויקטים על סדר היום נכון ל- 1 במרס 2006 תקני חשבונאות לישויות קטנות ובינוניות (SME) צירופי עסקים - שלב II סטאטוס: נייר עמדה לדיון ושאלון הכרה ומדידה פורסמו. דיונים ציבוריים נערכו. ה- IASB עוסק בהכנת טיוטה לפרסום : התקנים יותאמו לישויות אשר לציבור אין עניין בהן (אינן רשומות למסחר,אינן מוסדות פיננסים). תהיה מערכת תקינה נפרדת של IFRS עבור ישויות קטנות ובינוניות, מאורגן לפי נושאים. קיימת הסכמה כללית שנדרשים צמצומים בדרישות הגילוי. הנושא העיקרי הנתון במחלוקת הינו בנוגע להפשטת עקרונות ההכרה והמדידה ב- IFRS ל- SME. מה צפוי? טיוטה לפרסום של IFRS ל- SME מיועדת לפרסום ב- 30 ביוני 2006,אם כי מועד זה עשוי להיות מעט אופטימי. סטאטוס: ביוני 2005, ה- IASB פרסם טיוטות המטפלות ב: יישום שיטת הרכישה (במשותף עם ה- FASB ; טיוטה זו תתקן את.(IFRS 3 החזקות שאינן מקנות שליטה (מיעוט) (טיוטה זו תתקן את.(IAS27 התחייבויות לא-פיננסיות (טיוטה זו תתקן את העקרונות למדידת הפרשות במסגרת.(IAS37 בין ההצעות: הכרה במלוא המוניטין, לרבות חלק המיעוט. הכרה בנכסים תלויים וגם בהתחייבויות. כאשר חברה אם משיגה שליטה, כל הנכסים וההתחייבויות של חברת הבת (כולל מוניטין) נמדדים בשווי ההוגן. כאשר חברה אם מאבדת שליטה, ההחזקה הנותרת נמדדת מחדש בשווי ההוגן ורווח או הפסד מוכר. 63

- IFRS כללי המשחק החדשים צירופי עסקים - שלב - II המשך אחרי השגת שליטה, שינויים כלשהם בבעלות הינם עסקאות הוניות,כל זמן שהשליטה נשמרת. כל העלויות בגין העסקאות נזקפות כהוצאות. שימוש בשיטת שקלול התוצאות האפשריות בהסתברויות המתייחסות אליהם כדי למדוד הפרשות, במקום שיטת התוצאה הסבירה ביותר. מה צפוי? תקן סופי צפוי באמצע 2007 מסגרת מושגית סטאטוס: זהו פרויקט משותף עם ה- FASB, המיועד ליישר קו בין המסגרות המושגיות של שתי המועצות. הפרויקט מתבצע ב- 8 שלבים: מטרות ומאפיינים איכותיים. אלמנטים: מאפייני הכרה ומדידה. מדידה במועד ההכרה הראשונית ולאחר מכן. ישות מדווחת. הצגה וגילוי. מעמד המסגרת המושגית בהיררכיה של ה- GAAP. התאמה למוסדות ללא כוונת רווח. בחינה מחדש של המסגרת המושגית בכללותה. מה צפוי? כל אחד מהשלבים ייבחן בנייר עמדה לדיון. ניירות עמדה בנושאי מטרות ומאפיינים איכותיים מתוכננים לקראת סוף 2006. ניירות עמדה בנושאי אלמנטים וישויות מדווחות מתוכננים ל- 2007. לפרויקט זה מטרה מעשית מעבר לעניין אקדמי, זאת מכיוון ש- IAS8 דורש כיום מישות לבחון את המסגרת המושגית במידה שלא נמצאו הנחיות לטיפול חשבונאי בעסקה מסוימת. 64

פרויקטים שוטפים על סדר היום של ה- IASB איחוד, לרבות ישויות למטרות מיוחדות ("SPE") סטאטוס: מטרת הפרויקט היא להבהיר ולספק הנחיות קשיחות יותר ביחס למושג "שליטה" כבסיס להכנת דוחות כספיים מאוחדים, לרבות יישום המושג ל- SPE. המחשבות האחרונות של המועצה בנושא "שליטה" הן: יכולת לכוון את המדיניות האסטרטגית הפיננסית והתפעולית. יכולת גישה להטבות. הכוח לשמור, להגדיל או להגן על ההטבות. מה צפוי? הפרויקט צפוי להוביל לעדכונים ב- IAS27. טיוטה לפרסום צפויה בסוף 2006, או יותר סביר, ב- 2007. מכשירים פיננסים הניתנים לפדיון/מימוש בשווי ההוגן סטאטוס: זהו האחרון מבין הפרויקטים ה"קטנים" בפרויקט המכשירים הפיננסיים הנמצא על סדר היום הפעיל של המועצה. כמובן,שבחינה כוללת מחדש של IAS39 הוא פרויקט מחקר פעיל. כיום, IAS32 מסווג מכשיר כהתחייבות אם המנפיק אינו יכול להימנע מתשלום במזומן, כגון: כאשר למחזיק אופציית PUT או זכות חוזית לפדיון. לישויות רבות -כולל ישויות קטנות ובינוניות רבות שיש להם הסכמי buy-sell עם הבעלים, כמו לרוב השותפויות ואגודות שיתופיות (קואופרטיבים) - IAS32 מסווג כהתחייבות מה שהישויות תמיד התייחסו אליו באופן מסורתי כהון עצמי.לרוב, זה ההון היחיד שהושקע. פרויקט זה מנסה לזהות קריטריונים אשר לפיהם מכשירים פיננסים הניתנים לפדיון/למימוש בתמורה לחלק היחסי בשווי ההוגן של זכות השייר במנפיק יסווגו, בהתאם, כהון. מה צפוי? טיוטה לפרסום צפויה במהלך שנת 2006. 65

- IFRS כללי המשחק החדשים מענקים ממשלתיים והיתרי פליטת זיהום סחירים Schemes) (Emissions Trading סטאטוס: IAS20 מספק אפשרויות רבות לטיפול החשבונאי במענקים ממשלתיים. פרויקט זה עוסק בשיפור,IAS20 לרבות האפשרות של החלפתו בתקן חדש. בנוסף, ה- IFRIC פרסם בדצמבר 2004 את IFRIC3 בנוגע להיתרי פליטת זיהום rights),(emission אשר הנו סוג של מענק ממשלתי. לאחר מכן, ה- IASB ביטל פרשנות זו. הטיפול החשבונאי בהיתרים אלו כלול כעת בפרויקט של.IAS20 מה צפוי? המועצה ציינה כי נושאים מסוימים הנוגעים להכרה ולמדידה של התחייבויות במסגרת מענקים הכוללים תנאים דומים לנושאים הנוגעים להכרה ולמדידה של הפרשות במסגרת.IAS37 היות והמועצה בוחנת מחדש את IAS37 כחלק משלב II בפרויקט צירוף העסקים, המועצה החליטה, בפברואר 2006, לדחות עבודה על פרויקט ה- IAS20 עד לקבלת החלטות סופיות לגבי עדכון, IAS37 אשר צפוי באמצע שנת 2007. חוזי ביטוח, שלב II סטאטוס: פרויקט חוזי הביטוח הועבר מה- IASB הישן. מדובר בפרויקט מקיף,העוסק בכל הטיפול החשבונאי בחוזי ביטוח. בחודש מאי 2002, הסכים ה- IASB לפצל את הפרויקט לשני שלבים, באופן שחלק מהרכיבים ייכנסו לתוקף עד שנת 2005, מבלי לעכב את יתר הפרויקט. שלב I: שלב זה כלל פרסום תקן ביניים (IFRS4) אשר נועד לספק הנחיות כיצד ליישם IFRS קיימים בהקשר של חוזי ביטוח. שלב I הושלם. IFRS4 מתואר בחלק אחר של חוברת זו. שלב :II שלב זה עוסק מנקודת מבט רעננה בטיפול החשבונאי בחוזי ביטוח. בינואר 2003, המועצה השעתה את העבודה על שלב,II וזאת עד להשלמת שלב I. העבודה על שלב II התחדשה בספטמבר 2004 עם המינוי של קבוצת עבודה חדשה בנושא ביטוח. במסגרת ההכרזה על קבוצת העבודה, ציינה המועצה שהוועדה שקדמה לה פרסמה נייר עמדה וטיוטה של עקרונות, ושה- IASB בעצמו דן בה בפגישות מועצה רבות. המועצה אמרה שהיא "תתייחס לעבודה שנעשתה בעבר כמשאב שימושי חשוב, אך לא תראה בה כמחייבת אותה. המגבלות היחידות על המבט המחודש הן המסגרת המושגית של ה- IASB והעקרונות הכלליים שנקבעו בתקנים הקיימים של ה- IASB." 66

פרויקטים שוטפים על סדר היום של ה- IASB הצגה של דוחות כספיים מה צפוי? השלב הבא בפרויקט שלב II יהיה הוצאת נייר עמדה לדיון על ידי ה- IASB בשנת 2006 או 2007. סטאטוס: פרויקט משותף יחד עם ה- FASB. הפרויקט מחולק לשני חלקים: חלק א': איזה דוחות כספיים?ההחלטה הטנטטיבית היא לדרוש מאזן פתיחה (בנוסף למאזן סגירה) ודוח על כל ההכנסות וההוצאות המוכרות. מידע השוואתי. חלק ב': הצגת מידע בדוחות הכספיים הראשיים : איזה מידע? באיזו תצורה (פורמט) (פריטי שורות, עמודות וכו')? פיצול מרכיבים (כגון: מידע על מגזרים). סיכומים וסיכומי ביניים. מה צפוי? ה- IASB מצפה לפרסם טיוטה עבור חלק א' במחצית הראשונה של 2006. ה- FASB לא יפרסם טיוטה עבור חלק א', אבל מתכוון לטפל בנושאים אשר בחלק א' ו-ב' ביחד. לוח זמנים לחלק ב' טרם נקבע. 67

- IFRS כללי המשחק החדשים הכרה בהכנסה סטאטוס: פרויקט משותף יחד עם ה- FASB. החלטות טנטטיביות : יש להכיר בהכנסה על בסיס שינויים בנכסים והתחייבויות הנובעים מהסכמים עם לקוחות - ללא התחשבות בקריטריונים נוספים כגון, מימוש והשלמת תהליך הפקת הרווח. הכנסות נובעות כתוצאה מ-(א) זכות בלתי מותנית לקבל תמורה עבור פריט למסירה לפי חוזה אשר סופק, ו-(ב) השלמת ההתחייבויות הביצוע של הישות המדווחת כלפי לקוחותיה. המועצות בוחנות גישה להכרה בהכנסה, לפיה התחייבויות ביצוע ימדדו על ידי הקצאת התמורה מהלקוח, ולא לפי השווי ההוגן של ההתחייבות (דהיינו, הסכום שהישות המדווחת תידרש לשלם כדי להעביר את התחייבות הביצוע לצד שלישי עם יכולת עמידה באשראי דומה). מה צפוי? נייר עמדה לדיון ברבעון השלישי של שנת 2006. הפרויקט לטווח הקצר של איחוד כללי ה- IFRS וה- (Convergence Project) US GAAP סטאטוס: מטרת פרויקט זה היא לבטל את מגוון ההבדלים בין ה- IFRS וה- GAAP.US הפרויקט, המבוצע בשיתוף שתי המועצות, צמח מהסכם אשר הושג ביניהן בספטמבר 2002. מצד ה- IASB, חלק מהיבטי הפרויקט הושלמו, כולל שינויים רבים לתקני ה- IAS בדצמבר 2003 כתוצאה מפרויקט השיפורים של ה- IASB : IFRS3 בנושא צירופי עסקים והעדכונים הקשורים ל- IAS36 ו- IAS38 וגם IFRS 5 בנושא נכסים בלתי שוטפים המיועדים למימוש ופעילויות מופסקות. כמו כן, FASB הגיע לאיחוד במספר נקודות. מה צפוי? פרויקטים שוטפים לאיחוד קיימים בתחומים הבאים: IAS12 מסים על הכנסה טיוטה לפרסום צפויה במחצית הראשונה של שנת 2006. בין השינויים הצפויים: ביטול החריג של IAS12 לאי הכרה במסים נדחים בהכרה הראשונית של נכס. צבירת מסים נדחים בגין רווחים שלא חולקו של חברות בת מקומיות. גישת ה- allowance valuation לנכסי מסים נדחים. סיווג מסים נדחים במאזן בהתאם לסיווג הנכס או ההתחייבות הרלבנטיים. 68

פרויקטים שוטפים על סדר היום של ה- IASB IAS14 דיווח מגזרי טיוטה התפרסמה בינואר 2006.בטיוטה זו מוצע לאמץ את "גישת ההנהלה" של FAS131 הן להגדרת מגזרים והן לצורך קביעת המידע אשר לגביו יינתן גילוי. IAS23 עלויות אשראי IAS23 מאפשר כיום הן היוון והן זקיפה מיידית להוצאות. ה- IASB הסכים לחייב היוון ולאסור רישום הוצאה מיידית, כדי להתאחד עם גישת-.FAS34 טיוטה צפויה להתפרסם במחצית הראשונה של 2006. בפברואר 2006, שתי המועצות פרסמו עדכון של ההסכם מספטמבר 2002 אשר זיהה מספר פרוייקטים נוספים לאיחוד אשר מתוכננים להתבצע בעתיד הקרוב. עבור ה- IASB, זה כולל פרוייקט משותף חדש בנושא ירידת ערך נכסים. 69